בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ניצחון ההגנה

12תגובות

מבצע "עמוד ענן" ייזכר כנקודת מפנה היסטורית בתפישת הביטחון של ישראל. לראשונה, לאחר שנים של ויכוחים נוקבים, הוכח, כי ליכולת ההגנה על מרכיביה השונים יש תפקיד מכריע וחיוני בהתמודדות של מדינת ישראל עם אויביה בסביבה הא-סימטרית שבה אנו חיים זה שנות דור.

אין זו אמירה של מה בכך. צה"ל - כגורם המפתח בעיצוב תפישת הביטחון - טען באופן מסורתי, וממשיך במידה רבה לגרוס גם עתה, כי הניצחון וההרתעה מותנים ביכולות ההתקפיות שלו. זו היתה הסיבה להתנגדות הצבא לכל תוכניות הפיתוח של מערכות ההגנה האקטיבית מאז שנות ה-80. זה גם מה שעמד מאחורי ההשקעות הלא מספקות בפיקוד העורף והשארתו בשולי המחנה. קריאות חוזרות ונשנות לרוויזיה בתפישה מיושנת זו, הנשענת על האדרת האתוס ההתקפי של צה"ל ויחידותיו הלוחמות, נתקלו בהסתייגות נמשכת.

השינוי המתבקש ליצירת איזון במשוואה הכוללת בין ההתרעה וההכרעה לבין המגננה, באמצעות פיתוח יכולותיה הצבאיות והאזרחיות המשולבות, בא באיחור, בהיסוס ובאטיות. גם המודעות לתפקיד המגננה, שהתעוררה בעקבות מלחמת לבנון השנייה ותוצאותיה בחזית האזרחית, תורגמה בעיקר ובאורח מוגבל לשדה הפנים-צה"לי.

אין המדובר רק בהצלחות הדרמטיות של "כיפת ברזל". טוב שההישגים המרשימים, מצילי חיים ומשנים את התמונה האסטרטגית, גרמו עתה לשר הביטחון לבקש תקציב מיוחד לתוספת סוללות - עדיין לא בהיקף מספיק לצרכים העתידיים - במסגרת תקציב המדינה. שאלה פתוחה היא, באיזו מידה נשכיל להבין, כי הישגינו במערכה ההגנתית, בצד ההתקפית, תלויים בבניית תפישת הגנה לאומית עדכנית כוללת ומשולבת ובהוצאתה לפועל לטווח הארוך.

במבצע הנוכחי התברר שהדבר אפשרי. נפרשת כעת תמונה רב-שכבתית של הגנת הלאום. יסוד עיקרי בה הוא היכולות ההתקפיות וההרתעתיות של צה"ל. עליהן יש להמשיך ולבנות שלוש שכבות איתנות נוספות: השכבה הראשונה היא ההגנה האקטיבית, על בסיס "כיפת ברזל", "שרביט קסמים" וה"חץ". יש עוד הרבה מה לייצר בשדה זה.

השכבה השנייה היא ההגנה הפסיבית, המוזנחת יחסית לעומת הצרכים, שעיקרה הרחבת המקלוט הזמין, חיזוק מערך ההתרעה לאזרחים ושיפור המיגון של מערכות תשתית לאומיות חיוניות.

השכבה השלישית היא העצמת יכולות ההתגוננות האזרחית. התמונה המצטיירת מהשבוע האחרון היא חיובית ומעודדת. גורמי ההצלה, ובראשם פיקוד העורף, עושים עבודה טובה מאוד. ההסברה לתושבים יעילה, ניכרת מנהיגות צבאית-אזרחית משולבת, ושיתוף הפעולה בין המערכים מוכיח מידה ראויה של השקעה מקדימה.

ההצלות וההצלחות של הימים האחרונים מצביעות על שינוי יסודי וחשוב. הדרך עוד ארוכה ורבים בה המכשולים, אך ניכר שמדינת ישראל עלתה על דרך נכונה באבטחת החוסן הלאומי, הנמדד ביכולת החברה כולה לספוג ולהכיל את ההתקפות הקשות עליה, להגיב עליהן בצורה בוגרת ואחראית בהתאם לעוצמתן, להתאושש במהירות ולהמשיך בתפקוד אזרחי. אם נדע להציב ולשמר את המערך ההגנתי הלאומי הכולל במקומו הראוי, תוך כדי קיום היכולות הצבאיות ההתקפיות - יהיה בכך צעד חשוב להתמודדות מוצלחת עם האתגרים שיעמדו לפנינו בעתיד.

הכותב, תא"ל במיל', הוא ראש התוכנית לחקר החזית האזרחית במכון למחקרי ביטחון לאומי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו