בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המשטרה שופטת, ומענישה

9תגובות

תוצאות הבחירות הקרובות ישפיעו לא רק על חייהם של אזרחי ישראל. הן ישפיעו גם על גורלם של יותר מ-60 אלף מהגרים מאפריקה החיים כאן, אשר בורות בנוגע לנסיבות הגעתם לארץ בשילוב פחד ויצירתיות ביורוקרטית נדירה, הובילו לסדרה של חוקים ונהלים ששוללים מהם את ההגנות המשפטיות הבסיסיות ביותר, שניתנו להם בעבר.

קחו למשל את א', אזרח אריתריאה שמתגורר בישראל כבר כמה שנים. מאחר שהרשויות הכירו בכך שחייו של א' יהיו בסכנה אם יגורש, ניתן לו רישיון לשהות בארץ. במדינה אחרת היה מוכר מזמן כפליט. לפני שבועות מספר נלקח לחקירה בעקבות ריב שכנים. לאחר שהמשטרה קבעה שאין די ראיות כדי להעמידו לדין, הוא הובל למתקן הכליאה "סהרונים" שבנגב, שם הובהר לו שהוא "מסתנן" ומאז הוא עצור ללא אפשרות שחרור.

כליאתו זו מתאפשרת בשל נוהל שפירסמו באחרונה משרדי הפנים והמשפטים, לפיו "מסתננים המעורבים בפלילים" ייכלאו בלא משפט לתקופה בלתי קצובה, גם במקרים שבהם אין די ראיות להגשת כתב אישום. הנוהל קובע בנוסף, שגם אנשים שסיימו לרצות תקופת מאסר שהושתה עליהם יישארו בכלא, ואף יוחזרו אליו אם כבר שוחררו.

אם נצרף לכך את שבירת מדרג הענישה הפלילית - שכן במקרים כאלה דינו של חשוד בגניבת מזון ממרכול נהפך לזהה לדינו של רוצח מורשע - קיבלנו נוהל ששובר שיאים חדשים לא רק בהתעמרות במהגרים מאפריקה, אלא גם באשר לנכונות המדינה להפר את כללי המשחק הבסיסיים ביותר רק כדי "להמאיס עליהם את חייהם", כדברי שר הפנים.

אירוני הדבר שדווקא שר משפטים, שיכול לשמש בתפקידו רק בעקבות קיומו של הליך פלילי שבסופו זוכה, ושר פנים, שחברו להנהגת המפלגה סיים לרצות עונש מאסר שהשית עליו בית המשפט, רומסים יחדיו את ההליך הפלילי. אירוני, שכן אם הנוהל היה מיושם על יעקב נאמן ואריה דרעי, הם עצמם היו מוחזקים כיום במעצר בגין מעשים שיוחסו להם לפני כמה שנים.

כאשר המשטרה מוסמכת לפעול לא רק כרשות אכיפה, אלא גם כרשות שופטת ומענישה, הפרדת הרשויות קורסת והדמוקרטיה הישראלית - שמצבה גם כך אינו מהמשופרים - סופגת חבטה נוספת. במנוע, לא בכנף. דומה שזה רק עניין של זמן עד שהפיתוי לשלול מקבוצות אוכלוסייה נוספות את מעמדן המשפטי, כדי לשלוט בהן באמצעות משטרה כל-יכולה, יגבר על כל התנגדות.

לכן חיוני שהמתמודדים בבחירות הקרובות יאמרו כבר בשלבי הפריימריס המפלגתיים מה עמדתם ביחס למבקשי המקלט בישראל. האם הם מתחייבים להגן עליהם, ולא לשבת בקואליציה שתמשיך לייצר חוקים ונהלים שמטרתם המוצהרת היא להמאיס על המהגרים מאפריקה את חייהם, תוך ריסוק עקרונות היסוד של המשפט הישראלי.

ומהמתקדמים שבין המתמודדים נשמח לשמוע מהם האמצעים שינקטו כדי לגרום לכך ששיעור ההכרה בפליטים במדינת ישראל, שמגיע בקושי לרבע אחוז, יתקרב לשיעור הממוצע בעולם, הגבוה פי מאה. ייתכן שבאקלים הפוליטי הנוכחי אין זו בקשה פשוטה, אולם בהעדר תשובה כנה וברורה לה, מה הטעם בבחירות הקרובות, מעבר לטקס הסמלי שבהליכה לקלפי?

הכותב הוא עורך דין במוקד סיוע לעובדים זרים
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו