בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יוסי יונה, גרוזינית וחברים

85תגובות

את הבחירות המקדימות ב"עבודה" השבוע, אני מתחיל עם רשימת חיסול פרטית, קטנה. למשל, נחמן שי. לא סובל אותו. לא מצליח להיזכר במשהו אחד חשוב, מזיז הרים או לפחות גבעות, שהאיש הזה, שתמיד נראה לי כמי שדואג שלא להרגיז אף אחד ושומר על דיאטה נכונה, עשה מאז נכנס לפוליטיקה. ואני מסופק אם אפילו ניסה לעשות משהו כזה. היה בקדימה וחבל שלא נשאר שם. אז איקס אחד יש לי ברשימה.

עכשיו נעבור לסימוני וי מומלצים. גם הם מבוססים בערך כמו ההמלצה הקודמת: קצת ידע אישי, והרבה חשבונות ותחושות בטן. אז קודם כל אני בעד יוסי יונה. הכרתי אותו במאבק משותף של יוצרי קולנוע לוחמניים ואנשי הקשת הדמוקרטית המזרחית. מאז אני משתדל לקרוא כל מה שהוא כותב ועושה בענייני ממשל, חינוך וחברה. מדי פעם אנחנו גם נפגשים באחד מבתי הקפה השכונתיים, והוא היחיד מכל ראשי המאבק החברתי שהיה פנוי לשמוע על חשיבות השידור הציבורי בסיפור המאבק.

מיד אחרי יונה אני מסמן את עמיר פרץ. לא בגלל כיפת ברזל, אלא בגלל שלי יחימוביץ'. אם יחימוביץ' - שהיתה תקופה ארוכה פרטנרית שלי לרכיבות אופניים ובגללה אני בכלל מתעניין במועמדים כאן - אם היא מתכוונת ברצינות להקים הפעם או בעוד ארבע שנים קואליציה, כדאי שיהיה לה את פרץ לצידה. הוא פוליטיקאי מיומן, אותנטי, מחובר למוקדי כוח חיוביים או/ו הכרחיים. באותה הזדמנות אני גם מרגיע קצת את עופר עיני, שמעולם לא היה קלף חביב עלי.

בשלב הזה כבר יש לי ביד שני מזרחים - מוצלחים ושונים זה מזה - ואני ממהר לצרף רוסיה (או לפחות גרוזינית). מדהים לגלות עד כמה נעדר המגזר הרוסי מרשימת מועמדי העבודה. לכן, מי שימלא טופס הצבעה ולא יסמן את נינו אבסדזה, כאילו אמר שמיליון מצביעים לא מעניינים אותו. וזה בלי קשר לאיכות המועמדת. כוונתי שגם אם אבסדזה היתה פולניה, הייתי בוחר בה. היא מבריקה, מקורית ולוחמת אמיתית למען זכויות הפרט. היתה בקדימה וטוב שעזבה.

הרביעית בטופס, שוב אשה, היא נדיה חילו. כל מה שנאמר קודם על אבסדזה כאישיות תופס גם לגביה. עם בונוס יפואי מכובד. יפו היא כתם קרוב ונוכח של קיפוח מתמשך של האזרחים הערבים. ונדיה חילו חייבת להבחר במקום גבוה כדי להתחיל למרק כתם זה, ורבים דומים לו.

עם שני מזרחים ושתי נשים, אני יכול להתפנות להצביע לחברים שלי, אבל לא לפני שאכניס פנימה את משה מזרחי, חילי טרופר וגלעד קריב. אם מזרחי לא נכנס, כאילו אמרנו אמן לכל מעללי אביגדור ליברמן מול שלטון החוק ורשויות האכיפה. את טרופר אני בוחר לא בגלל הישגיו בתיכון ההזדמנות האחרונה ברמלה, אלא כי אני רוצה שהילד החילוני שלי יפסיק לחשוב שילדים עם כיפה מדברים בשפה זרה. וההפך. טרופר סולל דרך אפשרית להבנה כזאת . הרב הרפורמי קריב ברשימה כי דרשותיו גרמו לי נחת יותר מפעם אחת, והגיע הזמן שיהיה בכנסת נציג ליהדות שמנהלת דיאלוג עם העולם החילוני והעולם בכלל.

ועכשיו לחברים: מיקי רוזנטל או מרב מיכאלי. האמת, שאת שניהם הייתי רוצה לראות ממשיכים לעשות מה שהם עשו עד היום, ולא נכנסים לפוליטיקה. רוזנטל הוא עיתונאי לוחם מוצלח. מיכאלי כותבת מקורית, עם משנה חברתית ומגדרית סדורה ומנומקת. אבל לך תתפרנס בעיתונות. אישית, אני מעדיף את מיכאלי. אבל זו העדפה שמגיעה ממקום שאינו קשור לבחירות האלה. אז כדי לא לצאת סקסיסט מחורבן, אצביע גם למיכאלי וגם לרוזנטל. נראה מי מהם יתקוטט מהר יותר עם שכניו החדשים.

עשירית ואחרונה ברשימה היא מיכל בירן. למה? כי היא צעירה, מוכשרת, מחוייבת לתפישת עולם סוציאל דמוקרטית ועשתה משהו בחייה חוץ מלדבר מאוד יפה. שאחרים יצביעו לסתו שפיר.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו