בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מדינת דנון

328תגובות

חדשות השבוע פשוטות וברורות: אהוד ברק יצא, ודני דנון עלה; דן מרידור נעלם, וזאב אלקין קודם; בני בגין סולק, ויריב לוין הוזנק. בעוד ציפי לבני אוכלת את יאיר לפיד, שאכל את קדימה, שאכלה את העבודה, שאכלה את מרצ - הימין הקיצוני מבסס את שליטתו במחנה הלאומי. בעוד המרכז-שמאל מתפצל ומידלדל ואינו מציג חלופה ראויה לשמה, הימין-ימין מתחזק ומתעצם. פשיזם? עדיין לא. אבל הפנים החדשות של מפלגת השלטון המחודשת של ליברמן-נתניהו הן פנים מבעיתות. הן מבשרות את שחיקת שלטון החוק, סירוס הדמוקרטיה הליברלית ואובדן האחריות המדינית. החדשות הדרמטיות של השבוע הן, שהעלטה שהשתלטה על גוש הימין בשנתיים האחרונות מאיימת כעת להשתלט על מדינת ישראל.

לברק שונאים רבים. אך גם השונאים המובהקים של שר הביטחון יתגעגעו בקרוב אל שיקול הדעת שלו. את מרידור רבים מבטלים. אבל גם הלועגים לאינטלקטואל המדיני-משפטי יבכו בקרוב את היעדרות המצוינות שהוא מגלם. יש הרואים בבגין אידיאולוג קיצוני והזוי. אך גם המתנגדים החריפים ביותר של נסיך הנסיכים יבינו בתוך זמן קצר, עד כמה הערכיות שלו תחסר. המערכת הפוליטית שהמירה השבוע את ברק-מרידור-בגין בדנון-אלקין-לוין היא מערכת פוליטית שיורדת מהפסים. היא דוחה את האיכויות והערכים של ישראל הדמוקרטית ומאמצת איכויות וערכים של ישראל חשוכה, כוחנית ולאומנית.

הלב יוצא אל בנימין נתניהו: בשביל מה לנצח בבחירות שיהפכו אותך לשמאלן של ממשלת העיוועים שתקים? בשביל מה להרכיב ממשלה, שבה תהיה בן ערובה של אביגדור ליברמן, ציפי חוטובלי ונפתלי בנט? הלא כבר עכשיו ברור, שהממשלה הבאה של הליכוד ביתנו תקבור את כל הטוב והיפה שהציונות הצליחה להעלות מתוכה. כבר עכשיו ברור, שהממשלה השלישית של נתניהו תהיה ממשלת מסיבת-תה ישראלית, שתסתיים באסון. האם זאת המורשת שנתניהו רוצה להשאיר אחריו? האם באמת הוא רוצה להיזכר בהיסטוריה כמי שהפך את המדינה היהודית הדמוקרטית למדינה שאינה יהודית ואינה דמוקרטית ואינה נאורה ואינה ראויה?

אבל הלב גם זועם על נתניהו. היתה לו הזדמנות ללכת אל המרכז. היתה לו אפשרות לאחד את כל הכוחות הציוניים השפויים תחת קורת גג פוליטית אחת. הוא היה יכול להיות המדינאי שמשחרר את הרוב הישראלי מעריצות המתנחלים ומעריצות החרדים ומהמועקה של אובדן התקווה. אך נתניהו העדיף את הנוחות קצרת הטווח של ש"ס ויש"ע ומרכז הליכוד. נתניהו העדיף את חברתם של כץ (ישראל) וכץ (חיים) ופייגלין (משה). הוא הפך את עצמו לבן חסות של קבלני קולות ומלבי קנאות.

מה יהיה? יהיה רע. מאז סוף שנות ה-50 התאמצה תנועת החרות למתן את עצמה ולהוכיח שהיא איננה רק לאומית, אלא גם ליברלית. השבוע חזרה תנועת החרות להיות מפלגה של לאומנות בוטה וכוחנות גסה. מבחינה זו, הגירוש של בגין ומרידור ממצודת זאב הוא הרבה יותר מסמלי. אין עוד מקום לבנים של מנחם בגין ואליהו מרידור במפלגת השלטון חסרת העכבות ההולכת ומתגבשת.

אבל גם הפרישה של ברק מהפוליטיקה היא יותר מסמלית. במרכז-שמאל הילדותי, הווירטואלי והמפוצל של 2012 אין עוד מקום לאנשי מעשה ולמבוגרים אחראים. הקיץ הקץ על האליטה הנורמטיבית הישנה ועל אליטת השירות הישנה, שלא הצליחו לחדש את עצמן ולהעמיד יורשים. לכן, בשעה שהימין הישראלי המתעצם מצעיד את כולנו אל עבר התהום, אין עוד כוחות של ממש בארץ שיעמדו בדרכו ויחסמו אותו.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו