בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מנגל ביער ז'בוטינסקי

148תגובות

אין שמחה כשמחת הסרת המסכות. לאחר עשרות שנים של שלטון בתחפושת, הליכוד מופיע בפנים אל פנים גלויות. יילך בפרצופו זה על רגלי ליברמן ופייגלין, ובלי קביים; הם העתיד. ובעתיד לא נדע את מוצא המינים - לא הקוף אבינו, כי אם אבינו שבשמים. גבר גדעון סער על דרווין בתהליך של אבולוציה חברתית פוליטית לאחור.

עלובים ואביונים שלי, לנסיכים אין בית, לנסיכות אין כתר, וגנותך-חרפתך כל היתר. גם כבודה של נסיכה למחצה כלימור לבנת גלה, והיא מוזמנת בתוצאה מאכזבת לאפסן את נעלי הבלט שלה, שבהן רקדה כפרימה-בלרינה בהיכלות אריאל וחברון; זמנה עבר. והנסיך האחרון לבית ריבלין ימשיך בשארית כוחותיו להרעיף חיוכי רובי, כאילו דבר לא נפל, ולא נפלו חבריו לשכונה. נלקט את חיוכיו ונשמור אותם למזכרת.

טור זה שאל לא פעם את בגין, מרידור ואיתן - מה לכם ולהם. עד מתי תסכימו לשתף פעולה עם האיש הזה, שאת דעתכם עליו גיליתם לנו בעבר.

והתשובה התקבלה השבוע. לא אתם שלושתכם נתתם אותה, חבריכם לתנועה השיבו במקומכם. הם השליכו אתכם ככלי אין חפץ בו. הם כבר יכולים להסתדר בלעדיכם, אין עוד צורך בשמשים שיחזיקו להם את הנר.

האם זה סוף הדרך? לאו דווקא. נתניהו יסביר, חזור והסבר, שהרשימה לא מחייבת, ומי שנשאר בחוץ - ימצא את עצמו בפנים, בממשלה הבאה. הוא יפציר בכם להשתלב במערכת הבחירות, להופיע במשדרי התעמולה, להיות כחלונים. ואתם, הלא תסכימו לנוד מעיר לעיר, מאסיפה לחוג בית, עם שיר ותיבת נגינה לתנות דלותכם הזוהרת? לשוות לרשימה ארשת מהוגנת? החיים נמשכים לאחר הבחירות, ואתם נמשכים אל החיים.

ויש אפשרות נוספת: נתניהו יפנה לליברמן, ויבקש ממנו יפה להכניס אתכם תחת כנפיו; לשבץ אתכם במקומות השמורים לו. אם הסכמתם לשבת עם ליברמן באותה ממשלה, ואם השלמתם עם רשימה אחת אתו, אז צריך סיבה טובה במיוחד כדי לסרב כעת. אם כבר אז כבר, הולכים אחר האטד וחוסים בצלו עד שתצא ממנו האש. למען ארץ ישראל מותר לשקר, לעצמכם.

תמיד תוכלו להסביר, שרק בזכות האצבע שלכם בסכר נמנע השיטפון הגדול. אבל באיזו זכות מסכלת אצבע את רצונה של כל היד, שנשלחת לחטוף ולאכול ולמלא את הפה כי מחר; מי יודע מה יקרה מחר. תנו לשאר האצבעות ללכת בלעדיכם, ונראה לאן יגיעו.

כשהאטד מולך, מה יש לתאנה להציע זולת עלים. ועל מה נותר לשומרי הגחלת לשמור, כשהנפנוף במורשת הכבויה הוא כנפנוף המנגל ביער על שם ז'בוטינסקי; לא הוד ולא הדר, רק ריח בשר.

גם אני הייתי פעם עלה תאנה; גם אני האמנתי בצעירותי, שכוחי אתי לתקן מפלגה מתוכה. מה נעים לנוח ככסות על מערומי ממותה. עד שהבנתי: כל המנסה לשנות מבפנים - ידו על התחתונה. בעיצומה של מלחמת לבנון הראשונה, ברחתי כל עוד נפשי בי, חודשיים לאחר שנבחרתי. יש רגע שבו חייבים להפנים: עוד אתה מתעקש לשנות אותם, והם משנים אותך. גם אתם השתניתם. צפרדע גוררת צפרדע, בולעים ומתרגלים. חבל שהמתנתם עד בוש, עד לאותה בושה, השתמשו בכם וזרקו אתכם.

בכל מפלגה ומפלגה חייב אדם לשאול את עצמו, ולהשיב לעצמו ביושר: מאסתי בטיהור שרצים.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו