בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משטר נשיאותי עכשיו

9תגובות

הבה נדמיין שבישראל הונהג משטר נשיאותי, בעל מאפיינים ההולמים את התנאים הספציפיים שלנו. המשטר הזה יתאפיין, מצד אחד, בנשיא שנבחר בבחירות ישירות, נהנה מסמכויות רבות בתחומי המדיניות, התקציב והחקיקה, ממנה שרים לפי שיקול דעתו ומוסמך גם לקרוא פעם בשנתיים למשאל עם; מהצד האחר, רוב מיוחס בכנסת, שיוכל להביע אי-אמון בנשיא ופיקוח מצד בית המשפט העליון, יהוו ביטחונות נגד ניצול לרעה של עוצמת הנשיא.

האם משטר כזה היה משנה את מצבה של ישראל? להערכתי, אין כלל ספק שמשטר נשיאותי מושכל היה מקל על ישראל להתמודד עם בעיותיה, ללא פגיעה כלשהי בעקרונות הדמוקרטיה. אין שחר לטענה כאילו משטר נשיאותי הוא פחות דמוקרטי ממשטר פרלמנטרי כמו זה הנוהג בישראל. די בדוגמאות של צרפת וארצות הברית, שהן לדעת הכל מדינות דמוקרטיות, כדי להוכיח זאת. דוגמאות לרעה, הלקוחות מדרום אמריקה, מתעלמות מהשוני בנסיבות.

מתוך כל החלופות הקיימות למשטרים דמוקרטיים, יש לבחור את הדגם המתאים ביותר למצבה של חברה מסוימת. כך, למשל, אם צרפת לא היתה משנה את החוקה שלה לחוקה נשיאותית, מנהיג דגול כדה גול לא היה יכול להוציא את מדינתו מהביצה האלג'ירית ולשקמה מבחינה כלכלית ומוסרית אחרי הכיבוש הנאצי והשיתוף פעולה עמו.

ישראל עומדת בצומת דרכים שבו עליה לבחור באופן ברור את דרכה המדינית - בין אם בכיוון של יוזמת שלום ונקיטת צעדים ממשיים לקראת פתרון של שתי מדינות, ובין אם בכיוון של סיפוח חלקים גדולים מיהודה ושומרון. החלופה הגרועה מכל היא "דשדוש", תוך כדי הצהרות והתחייבויות הסותרות פעולות ממשיות בשטח.

אם היה בסיס להשערה שניתן "לנהל את הסכסוך" מתוך ציפייה ריאלית שעם הזמן מצבה של ישראל ישתפר, שלא תתפתח סדרה של התנגשויות אלימות שתגבה מישראל מחיר של ממש, ושהזירה הבינלאומית לא תנסה לכפות עלינו פתרון בתנאים שאינם רצויים לנו - אזי אפשר היה לומר שיש טעם בדשדוש, בטענה שאין הסכמה פנימית על דרך מדינית ברורה וארוכת טווח. אולם שלוש הנחות אלה גם יחד שגויות מן היסוד, ורב החשש שברירת המחדל של אי-החלטה, הנוחה בטווח הקצר, היא הגרועה מכל. היא גם עלולה להקשות ממשית על מאמצי ישראל בנושא הקריטי של מניעת התגרענות איראנית.

מכאן שדרוש לישראל משטר שיאפשר הכרעה דמוקרטית למרות חילוקי דעות בעם. משטר נשיאותי מאפשר זאת, הן הודות לצמצום התלות בעסקני מפלגות, שאינם מבינים את הנושא המדיני לעומקו, הן הודות לאפשרות ליזום משאל עם - מה עוד שיש סימנים רבים לכך, שרבים מחברי הכנסת יותר קיצוניים בדעותיהם מאשר רוב הציבור.

אם לחזור לתרגיל החשיבה: לו נתניהו היה עומד בראש משטר נשיאותי בתוקף בחירה ישירה, כי אז היה לו יתר חופש בהרכבת הממשלה והיו עומדים לרשותו אמצעים רבים לגיוס תמיכה מחברי כנסת-עסקנים (כפי שהדבר מומחש בצורה יוצא מהכלל בסרטו החדש של סטיבן שפילברג על לינקולן, שיוקרן בקרוב בארץ).

אינני יודע איך נתניהו היה מחליט לו היה משתחרר מחלק מהמגבלות של הפוליטיקה הפנימית, אך הוא אינטליגנטי יותר ממרבית עסקני הכנסת, וגם מבין יותר לעומק מהם את מצבה המדיני של ישראל. לכן יש להניח, כי לו היה מקבל לידיו, במסגרת משטר נשיאותי, עוד עוצמה דמוקרטית, היתה לכך השפעה טובה על החלטותיו בנושא המדיני. זה הדין גם בשמעון פרס, לו היה נבחר לראש המדינה במשטר נשיאותי, ולמועמדים עתידיים אפשריים כגון אהוד ברק.

לכן, הוועדות והמכונים למיניהם שעסקו בסוגיות המשטר טעו בגדול, למרות הכוונות הטובות, בכך שהתנגדו - בגלל חוסר הבנה ממשית של צורכי מדינת ישראל ודבקות בהנחות מופשטות חסרות בסיס - להנהגת משטר נשיאותי במקום לפעול לכינונו. מן הראוי שכל העוסקים בסוגיה ישקלו מחד את עמדתם, שכן רב החשש שהמשטר הנוכחי יימנע הכרעות חיוניות, אלא לאחר תשלום מחיר מיותר. לכן צריך לדחוף במלוא המרץ להנהגת משטר נשיאותי בישראל מהר ככל האפשר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו