בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חדשות טובות ממפלגת העבודה

132תגובות

ואלו החדשות הטובות: מרב מיכאלי וסתיו שפיר. והנה גם ישן טוב: עמיר פרץ. וזה עיקר החדשות: מתפקדי העבודה בחרו רשימה מרשימה, מגוונת ומבשרת טוב. בשבוע שבו הליכוד בחר ימין קיצוני, בחרה העבודה בשמאל (ומרכז) ברורים יותר מאי פעם. שלי יחימוביץ' ראויה לשבח על הרוח החדשה שהפיחה במפלגתה; מתפקדי העבודה ראויים לשבח על שבחרו בכמה מועמדות ומועמדים מצוינים - חלקם על אפה וחמתה. אחרי חודשים ארוכים שבהם קולה של העבודה היה (רק) קולה של שלי, מעכשיו, צריך לקוות, יתערבבו הקולות החדשים יחד עם קולה של אימא, שלא לומר קולה של גולדה: אסור שמיכאלי, שפיר, פרץ וחבריהם יאפשרו ליחימוביץ' להמשיך בדרכה הנואלת, ולהדחיק את הנושאים המדיניים והמוסריים מסדר היום, וגם אסור שיאפשרו למפלגתם לחבור, בשום תנאי, לממשלת הימין הקיצוני. במלים אחרות: אסור שתקוות מרב, סתיו, עמיר וחבריהם תהפוך להתקרנפות.

רוח של מחאה שורה על הרשימה החדשה, מחאה חברתית, כלכלית, שמאלנית ופמיניסטית. מעולם לא נבחרו בישראל כל כך הרבה מוחים, המבטאים זרמי עומק אמיתיים בחברה. זה קרה בעיקר למרות יחימוביץ', ורק קצת בזכותה: הטובים ביותר ברשימה נבחרו ללא סיועה, או למגינת לבה. מעולם גם לא התבדלה העבודה כל כך: מול הימין הקיצוני של ה"ליכוד-ביתנו", הריק והנביבות של "יש עתיד", הכישלון של "קדימה" וההבטחה הרעועה של "התנועה", מציגה העבודה רשימה רעיונית, ססגונית, חדשנית ומבטיחה. מבטיחה? בינתיים רק על הנייר; המבחן עוד לפניהם - ולפנינו.

מיכאלי נטשה מזמן את השנינויות של גל"צ; את ה"חזירייה" - קבוצת טועמי יין אנינים; את ה"לחמניות" - תוכנית הרדיו שבה שאלה את בנימין נתניהו אם הוא מעדיף תחתוני בוקסר או טנגה, סבון נוזלי או מוצק. עם השנים נהפכה ללוחמת פמיניסטית נחושה, מייסדת "עזרת נשים", עמותה שתומכת במרכזי הסיוע לקורבנות תקיפה מינית, עד שהרחיבה את עולמה ונהפכה לאשת שמאל אמיצה, שלא מהססת לבטא את דעותיה החריפות והמבוססות בשלל נושאים. אשה בורחת מבשורה: רוח השטותניקיות שלה התחלפה באידיאולוגיה, הפמיניזם-להכעיס התרחב לכדי השקפת עולם כוללת, בתהליך הבשלה מרתק. בניגוד ליו"ר מפלגתה, מיכאלי הבינה שצדק ומוסר אינם יכולים להיעצר בשום מקום, לא "עניי עירך קודמים" ולא צדק גזעני ליהודים בלבד. כבר לא רעיונאית נישה, היא נהפכה לאשה שמבינה שהפמיניזם אינו יכול להתקיים ללא מאבק על זכויותיהן של כל הקבוצות המקופחות והמנושלות בחברה.

כמותה גם שפיר. בת לדור שמתכנס ברובו סביב הבלי המחשב, מעללי הדייט והמרדף אחרי האייפון, המירה לימודי מוסיקה וקריירה במאבק חברתי ופוליטי אמיץ וכולל. בשנותיה הקצרות הספיקה להיות מעורבת במאבקים לשלום, לאיכות הסביבה ולזכויות המהגרים, עד שיחד עם דפני ליף חוללה את מאהל המחאה ברוטשילד. גם כאן הצטיינה: בניגוד לחבריה, היא הבינה שמדובר במאבק פוליטי. לבחירה של מיכאלי התגייס עמיר פרץ. לא פחות מתרומתו ל"כיפת ברזל", העלה האיש הזה, שישראל אהבה ללעוג לו ומעולם לא ידעה להעריכו כראוי, תרומה חשובה לשיח הפוליטי בישראל, מאז היה פעיל "שלום עכשיו" בשדרות. צריך לזכור לו זאת.

מיכאלי, שפיר ופרץ אינם לבד. לצדם נבחרו עוד אישים מבטיחים. אלא שדברי ימי הפוליטיקה רצופים בהבטחות שהכזיבו. גם הרקורד ההיסטורי של העבודה אינו מבטיח במיוחד: היא מכוננת הכיבוש, מייסדת מפעל ההתנחלויות, אחראית לעוולות חברתיות וזוחלת סדרתית לקואליציה. בקרוב יפוג קסם הרשימה המרשימה ויתחלף בצורך לבטא עמדות עצמאיות ולקבל החלטות נועזות. בינתיים אפשר להתענג על ההבטחה: חדשות טובות לשם שינוי.

מסכימים עם גדעון? האמנם חדשות טובות, או שבקרוב יפוג הקסם?


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו