בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ברק וחוסיין מחכים לאובמה

25תגובות

שלום לך, ברק חוסיין אובמה.

כאשר נבחרת לפני ארבע שנים לנשיא המעצמה הגדולה, כל העולם התמלא תקווה. כל העולם הביט בהשתאות על אמריקה, שידעה לגבור על משקעי הגזענות. כל העולם נשא את עיניו אל אמריקה, שידעה לבחור בילד התערובת שחום העור, ושיכנה אותו בבית הלבן כאזרח מספר אחת לא רק של ארה"ב אלא גם של שאר העולם. העולם שמח עד כדי כך, שבטרם נקפת אצבע מיהרה ועדת נובל להעניק לך את פרס השלום.

והנה, שוב נבחרת להמשיך לשאת בתפקיד נשיא המעצמה הגדולה. העולם, לפחות בחלק הזה שלו, עדיין מצפה ממך שתזקוף את קומתך ותעשה סוף סוף את המעשה המתבקש. לא נותרו לך תירוצים. מרגע זה ואילך כל הקלפים בידיך.

זה בדיוק הזמן המתאים להקדיש כמה רגעים למחשבה על מה שמסמל השם שאותו אתה נושא. חשוב נא על ברק ועל חוסיין במותג הנקרא אובמה. שכן, הן ה"ברק" והן ה"חוסיין" מוכרים לנו באזור הזה. אלה הם שני שמות ממולכדים, שתי פצצות מתקתקות. את הפצצות הללו, בישראל ובפלסטין, אתה נדרש לפרק. לא רק למען ישראל וישמעאל אתה מתבקש לעשות זאת, אלא למען העולם כולו.

כאן, בערש המונותיאיזם, המצב חולני כל כך. מצד אחד, הישראלי הציוני המצוי חולם להתעורר ולא למצוא סביבו פלסטינים. מצד שני, הפלסטיני האיסלאמיסט המצוי חולם להתעורר ולא למצוא סביבו יהודים. שני החולים, החולמים באספמיה, ימשיכו להמיט אסונות על הצאן המריע להם בכיכרות. האחד אומר כולה אדמת קודש שלי והאחר אומר כולה נחלת קודש שלי. ובין קודש לקודש יוצאים השניים למחול החרבות והמוות. זוהי, על רגל אחת, תמצית הטרגדיה בארץ הממולכדת.

הלאומנות היא נגיף התוקף וקוטל בני אדם. כאשר נגיף זה יושב על תשתית דתית וניזון ממיתוסים הוא נעשה קטלני אף יותר. צריך לעצור את התפשטות המגיפה. לשם כך צריך רפואה פוליטית מונעת. חלוקת הארץ לשתי מדינות לאום היא התרופה היחידה שתעצור את המגיפה. החיסון באמצעות הזרקת הנגיף עצמו הוא הדרך היחידה שתעצור את ההידרדרות למצב בלקאני.

אדוני הנשיא, כאן במקומותינו, הן בישראל והן בישמעאל, נעלם החכם מכל אדם ואיננו. כיוון שכך, אתה נדרש להיות האיש. מה עוד, שאתה הוא מלך העולם. אם כן, שא נא את עיניך אל המקום הזה והבא אל משפטך את שתי הזונות מן המזרח, כדי שתעמודנה לפניך.

הארץ הזאת קטנה כל כך, עד ששטחה במפת העולם אינו יכול להכיל את שמה. כדי לרשום אותו, צריך להפקיע את הכחול מן הים. שלוף נא את חרב תבונתך והניחה על מפת הארץ השכולה, כדי ששתי הזונות תראינה. גזור תגזור את הארץ לשתיים. שאם לא כן, ובשונה מן היילוד במשפט ההוא, לא תהיה זו ארץ חיים, כי אם ארץ דמים.

ביכולתך לעשות את מעשה השלום הזה, אשר יהפוך אותך לאחד המנהיגים הדגולים בהיסטוריה האנושית. או אז, ישמעו כל ישראל, כל ישמעאל, וכל דרי העולם "את המשפט אשר שפט המלך... כי ראו כי חכמת אלוהים בקרבו לעשות משפט" (מלכים א', ג' כ"ח).

אדוני הנשיא, אם לא תתעשת ותביא קץ לסכסוך הדמים הזה, אתה מתבקש לעשות מעשה אחר: להחזיר את הפרס ההוא שהוענק לך בתחילת דרכך. שכן, ללא עשיית שלום אתה ודאי תאמר לעצמך, שברק חוסיין אובמה אינו ראוי כלל לפרס הזה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו