בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לאן נעלם הסיכוי הסביר?

32תגובות

אברהם לינקולן חי וקיים ומקבל כספים שלא כחוק בקפריסין. הוא, או אולי אריק לביא, אמנון ליפקין, אבי לוזון. מישהו, א.ל., הקשור בחברה שמנהלת בתו של אביגדור ליברמן. מי זה יכול להיות? אתגר חקירתי כביר, תעלומה ואין פותר.

בטרגי-קומדיה של תיק ליברמן, מגוחך לשמוע את האמתלות לביטול הקרוב של טיוטת כתב האישום (למעט הקידום הפסול של השגריר זאב בן-אריה), ומעציב להיווכח בנפתולי היועץ המשפטי לממשלה. עו"ד יהודה וינשטיין, איש מלחמות בדימויו העצמי, הובס בידי כוחות שבחלקם לא היו בשליטתו; לקצב איטי להחריד של טיפולו האישי בתיק, לא יתכחש.

ב-13 באפריל 2011 הודיע וינשטיין כי לדעתו ביצע ליברמן עבירות חמורות - מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה, הלבנת הון ועוד; אם ליברמן "יחפוץ בכך", יציג ליועץ טענות עובדתיות ומשפטיות בשימוע. לא תמיד מעוניינים נאשמים-בכוח בשימוע, פן ייחשף בו קו ההגנה ויסייע לתביעה, אם לבסוף יועמדו לדין.

ביום ההוא, ובמשך יותר משנה אחריו, היה וינשטיין משוכנע בהרשעת ליברמן. עכשיו הוא מעריך שכתב האישום, שעליו בעצם החליט, היה מתנפץ אל סלעי המשפט. היועץ של חורף 2012 הוא תשליל עצמו מאביב 2011. ברצותו בשימוע, הציל לפיכך ליברמן את וינשטיין, שהיה בא להרשיע ויוצא מזכה. וינשטיין מתנגד לגלגל תיקים גבוליים מהפרקליטות לבתי המשפט. האחריות, לשיטתו, נעצרת אצלו. אם תיק מוצק נהפך לפתע לגבולי, יפה עשה וינשטיין שחזר בו.

אלא שהשימוע אינו תירוץ. להיפך. כל הטיעונים עלו וירדו בהכנות צוות התביעה. אין חדש ברתיעת אזרחי מדינות זרות מלהעיד נגד שר רב כוח. ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ניצב יואב סגלוביץ, המתנגד בכל מאודו לסגירת התיק ומקובל על וינשטיין כמקצוען ערכי, יכול לספר לו עד כמה רתיעה זאת נפוצה ואינה מלמדת כיצד ינהגו המוזמנים לעדות. מה משדרת מערכת אכיפת החוק בכניעתה?

לנסיגת וינשטיין רקע אחר, חיצוני: פיחות פתאומי במאזן, המכונה "סיכוי סביר להרשעה". אם לדעת הפרקליטות, ובראשה היועץ, יש סיכוי כזה, תובעים. אם לא, סוגרים. באפריל 2011 היה סיכוי כזה. גם בקיץ השנה. לאן הוא נעלם? מי העלים אותו?

התשובה העגומה משולשת: השופטים מוסיה ארד, יעקב צבן ומשה סובל, שהדהימו את התובעים - ואתם משקיף מנוסה ובלתי מעורב כמו וינשטיין - כשזיכו את אולמרט בתיקי ראשונטורס וטלנסקי. על הכרעתם המקוממת הוגש ערעור, אבל בינתיים נפלה רוח התביעה לבלי קום. פקו ברכי הצוות שסביב וינשטיין, שעבר מתמיכה נחרצת באישום ליברמן לחולשת דעת. מפקפקים שם לא בעובדות ולא בפרשנותן המשפטית, אלא בתגובות השופטים העשויים לדון בתיק ליברמן, באותו מחוזי בירושלים.

כסניגור רב ניצחונות הצטייר וינשטיין כדוד מול גוליית ממסדי. כראש התביעה שוב אינו לוחם יחיד: הוא דוד המלך, עם יואב בן-צרויה ושרי צבא וגייסות, שאחזה בהם תבוסנות. כך חולפת תהילת הלוחמנות. עגומה הדרך ממרשל פטן של הניצחון במלחמה הראשונה למרשל פטן של הכניעה במלחמה השנייה.

וינשטיין לא ייצא ידי חובתו בהעמדת ליברמן לדין בפרשת השגריר בן-אריה ובאילוצו להתפטר מהממשלה, ולמצער ממשרד החוץ. הדרך היחידה למנוע נזק בלתי הפיך היא לדחות את ההחלטה אם להאשים את ליברמן גם בסעיפים החמורים עד שבית המשפט העליון יפסוק בערעור המדינה בתיק אולמרט. הסיכוי הסביר להרשעה, שנעלם במחוזי, עוד יכול להתגלות מחדש בעליון. הזמן ומשפט אולמרט פעלו עד כה לטובת ליברמן. עכשיו הם יכולים לפעול לרעתו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו