בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אקדמיה ליפהפיות נרדמות

16תגובות

לפני ימים מספר החליטה הממשלה על הקמת "בית לאומי ללשון העברית" בירושלים. המוסד החדש צפוי לכלול מוזיאון לתולדות העברית ובית חדש לתרביץ לשפה הישראלית, הידוע בכינויו "האקדמיה ללשון העברית". את המיזם החדש ירכז משרד ראש/ת הממשלה בהשתתפות עיריית ירושלים וההסתדרות הציונית. מדובר ביוזמה ברוכה ונהדרת. אליבא דידי, השפה חשובה מאדמה אף כי לא ניתן לגעת בה פיסית. לפיכך, החייאת העברית היא ההישג הגדול ביותר של הציונות. ומתוך עשרות החייאות של יפהפיות נרדמות ברחבי העולם - החייאתנו היא המצליחה ביותר עד כה.

לבית הלאומי ללשון העברית יש פוטנציאל להפוך למוזיאון הלשוני החשוב בתבל, שימשוך מיליוני אנשים לירושלים. אך כיצד? על ידי זה שנראה לעולם כיצד לשוננו העכשווית היא עוד שלב בהתפתחות האורגנית של העברית? על ידי כך שנטען שכל זאטוט ישראלי מבין את התנ"ך בלי שום בעיה? או אולי על ידי כך שנוכיח שלו ירמיהו היה קם לתחייה, הוא היה מתבדח עם נתניהו בנקל? אז זהו, שלא! מדובר בהזדמנות פז מהסוג של "אור לגויים", אבל כדי לא להחמיץ אותה דרושים חזון, מעוף, יושרה אינטלקטואלית ומאמץ כביר להשתחרר ממיתוסים מטעים ומוליכים שולל, ולהתגבר על צדקנות והתחסדות.

הישראלים לא מבינים את התנ"ך והישראלית איננה שלב אבולוציוני בהתפתחות העברית, אלא שפת-כלאיים יפהפייה חדשה, כיאה לכל לשון אחרת שהחייאתה צלחה. הישראלית יונקת בו בזמן הן מן העברית, הן מן היידיש והן משפות אחרות שאותן דיברו מחיי השפה. יתר על כן, אין שום טעם לכפות אמירת שלושה שקלים על מי שדובר ישראלית כשפת אם, מכיוון שהוא כבר מדבר אותה באופן מושלם, על פי חוקי דקדוק המצויים במוחו. בניגוד לשפת הכתיבה והספרות, שהיא האביטוס או מוסכמה חברתית, שפת האם המדוברת איננה נלמדת אלא נרכשת באופן אוטומטי. הילדים הם הקובעים את טבע הלשון.

אז מה אם כן אמור להיות בבית הלאומי? מוזיאון עולמי להחייאת שפות יפהפיות נרדמות, אשר יפיק לקחים כנים ושימושיים מהחייאת העברית הידועה והמוצלחת יחסית לטובת ההחזרה לחיים של לשונות אחרות בכל רחבי העולם. דוגמה של תובנה שעל המוזיאון להעלות על נס: החייאה איננה אפשרית ללא הפריה הדדית עם שפות-האם של מחיי השפה. לפיכך, על מחיי הלשונות האבוריג'יניות באוסטרליה, למשל, להיות מציאותיים ולא טהרניים.

דוגמה נוספת: קיימים יסודות לשוניים הניתנים להחייאה יותר מאחרים. על כן, מחיי המאורית בניו זילנד, ההוואית בהוואי, הגאנה בדרום אוסטרליה, הסנסקריט בהודו או הוומפנואג במסצ'וסטס, צריכים למקד את מאמציהם במקומות שבהם מפעלם יכול לנחול הצלחה, למשל בהחייאת אוצר המלים הבסיסי או בנטיית פעלים. אל להם להשחית את זמנם בניסיון לשחזר הגייה או גוני משמעות עתיקים.

החייאות לשוניות במאה ה-21 מגלות את אותם המאפיינים הבולטים בהחייאת העברית. למשל, המבטא של דוברי המאורית החדשה בניו זילנד משקף את המבטא האנגלי הניו זילנדי, בדיוק כפי שהמבטא הישראלי משקף את היידיש, שפת האם של רוב מחיי השפה; תחביר הסנסקריט המוחיית משקף את הלשון ההינדית יותר מאשר את הסנסקריט העתיקה, בדיוק כפי שסדר המלים במשפט הישראלי שונה מזה המקראי; האבוריג'ינים בפורט לינקולן, וויאלה ופורט אוגוסטה, שעימם אני שוקד על החייאת שפת הבאנגלה, לא מסוגלים להתכחש לשפת אמם, אנגלית אוסטרלית אבוריג'ינית, בדיוק כפי שאליעזר בן יהודה לא הצליח להתנתק מן היידיש המרתקת, שדוד בן גוריון החשיב כגלותית וצורמת.

מובן שאין כל רע בהפריה הדדית ובהצלבה. אדרבה. עדיף פרפר חי, גם אם היברידי, פצוע או מלוכלך, על פרפר טהור ומושלם התלוי על הקיר.

מוזיאון שיתאר באומץ, בחדות עין, במקוריות ובאופן משווה את גבולות ההחייאה הלשונית יהפוך למוקד עלייה לרגל למיליוני אנשים, שינסו בעתיד להפיח חיים חדשים בשפת המורשת הנשכחת שלהם. אני צופה כי יותר ויותר עמים יחליטו להחיות לשונות מסיבות אתיות, אסתטיות ותועלתניות. החייאת שפות טומנת בחובה עשיית צדק היסטורי וחברתי, שימור יופיו של המגוון הלשוני, והעצמה של ריבונות אינטלקטואלית, אוטונומיה תרבותית ואיכות החיים. בואו נעזור גם לעמים אחרים.

פרופ' צוקרמן הוא ראש הקתדרה לבלשנות ושפות בסיכון באוניברסיטת אדלייד שבאוסטרליה, ופרופסור אורח במכון ויצמן ובמכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו