בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מי בוחר, בין הים לנהר

27תגובות

לא ברור אם מבצע "עמוד ענן" היה תעמולת בחירות, אם הבחירות נועדו להיות מסווה לעוד מבצע צבאי בעזה, או אם להכרת האו"ם במדינת פלסטין יהיו השלכות אפקטיוויות. דבר אחד ברור: הבחירות בפתח.

הבחירות הן כלי שלטוני, שבאמצעותו התושבים קובעים, בעקיפין, את החוק/הדין החל עליהם. התחולה הנורמטיבית של הדין הישראלי נפרשת על כלל התושבים המתגוררים בטריטוריה שבין הים (התיכון) לנהר (הירדן). לפיכך בעת קדם בחירות יש לשאול, מי מתושבי הטריטוריה שבין הים לנהר אכן בוחר ומחוקק את הנורמות, שתחולתן משתרעת על כלל תושבי הטריטוריה. התשובה: כרבע מהתושבים בלבד.

בין הים לנהר, בצל קורתו של החוק הישראלי, קיימת קשת וריאציות של תושבים וסטטוסים, ולכל קבוצה זיקה שונה לבחירות.

ראשית, בתוך תחומי הקו הירוק מתגוררים תושבים יהודים אזרחי מדינת ישראל, והם הנהנים הראשונים והעיקריים מהאפשרות לבחור ולהיבחר לכנסת. שנית, לצדם יהודים שזה עתה עלו לישראל, ובלי לדעת ולו מלה אחת בעברית קיבלו אזרחות ישראלית, ועמה את הפריווילגיה של הזכות לבחור.

שלישית, לתושבים הערבים אזרחי ישראל מוקנית היכולת לבחור. למעשה ניכרת ירידה עקיבה בדפוסי הצבעתם בבחירות (ממוצע שיעור ההצבעה בעשור האחרון - 48%). באוכלוסייה זו מעמיק הדיון הפוליטי-הלאומי בשאלות של השתתפות, הימנעות, או החרמת הבחירות. כל זאת בגלל תמורות פוליטיות וביטחוניות שהתחוללו ועודן מתחוללות ביחסים בין המדינה לבינם. רביעית, חלק ניכר מהאוכלוסייה הערבית בישראל הם הבדווים בדרום. השלטון ממאן להכיר בעשרות מכפריהם, ובאחרונה מחמיר אתם בהורסו חלק מבתיהם ויישוביהם, והוא מתעתד לפנות ולהרוס עוד יישובים. גם להם נתונה האפשרות לבחור בשלטון זה.

חמישית, התושבים הערבים המתגוררים במזרח ירושלים, שטח כבוש משנת 1967, בהתאם לדין הבינלאומי. למרות מספרם, מאות אלפים (כ-38% מתושבי ירושלים "המאוחדת"), עודם תושבים נתינים, שלא קיבלו אזרחות ישראלית, ונתינותם הוגבלה לסטטוס תושבות בלבד, סטטוס שהוא כשלעצמו רעוע ושביר. להם לא ניתנה הזכות להשתתף, ולו חלקית, בהוויה הפרלמנטרית, המחוקקת את החוק שלמרותו הם כפופים. שישית, תושבי רמת הגולן - שטחים שנכבשו ב-1967 - ערבים-סורים. מעמדם הוא כשל תושבים נתינים בלבד; הם חסרי אזרחות ישראלית, ולכן משוללי הזכות לבחור.

שביעית, אלפי תושבים, ערבים פלסטינים המתגוררים עם בני/בנות זוגם הערבים, תושבי ישראל או אזרחיה, החסרים כל מעמד של תושב או אזרח, כל זאת באשמת התיקון לחוק האזרחות והכניסה לישראל והגושפנקה של בג"ץ, מחשש ל"התאבדות לאומית". תושבים אלה מתגוררים בישראל מכוח אשרות כניסה בלבד, והם משוללים זכויות וחירויות יסוד אישיות, כגון זכויות סוציאליות, כלכליות ופוליטיות. ברור שהם משוללים גם את הזכות לבחור.

שמינית, הערבים הפלסטינים תושבי הגדה המערבית, שטח כבוש משנת 67', הכפופים למרות הדין הישראלי. הממשל הצבאי, בתי הדין הצבאיים, המינהל האזרחי וגופים שלטוניים אחרים, רגולטוריים ופונקציונליים, שולטים ומשפיעים - בערוצים ישירים ועקיפים כאחד - על אורח החיים של תושבי הגדה. כל זאת לרבות התנהלות אזרחית, מסחרית, פוליטית, ביטחונית כולל עונשים, מינהלתית, ועוד, ובכל הקשור לחירויות וזכויות אדם אישיות וקולקטיוויות. המערכות הישראליות השולטות בקביעת נורמות חיי התושבים בגדה וניהולם הן פרי היוצר של הדין הישראלי. תושבי הגדה מחוסרים את הזכות לבחור או לומר ולו מלה בתחיקת הדין הישראלי החל עליהם.

תשיעית, תושבי רצועת עזה - משטחי 67', למרות ההתנתקות ותחת מבצע "עופרת יצוקה" או "עמוד ענן" - מושפעים כבעבר מתחולת החוק הישראלי, תחולה ישירה או עקיפה. די לציין את המצור היבשתי, הימי והאווירי, לצד מערך הנורמות הצבאיות המױחלות כלפי שטח זה ותושביו. ברור כי לתושבי רצועת עזה אין זכות לבחור או להשתתף בקביעת החוק הישראלי.

עשירית, מפונקי השלטון ו"אדוני הארץ", מאות אלפי היהודים אזרחי ישראל, המתנחלים בשטחים הכבושים - אדמות פלסטיניות בגדה המערבית. למתנחלים, להבדיל מהפלסטינים תושבי הגדה, מוקנית הזכות לבחור ולהשתתף בקביעת החוק הישראלי.

לצורך סגירת המעגל של "מי בוחר" ו"מי קובע את החוק", החל על התושבים שבין הים לנהר, יש להתייחס לכמה נתונים: ממוצע אחוז ההצבעה הכלל ארצי בבחירות מהעשור האחרון (64%); אחוז זה כולל אזרחים יהודים - 91%, וערבים - 9%; מספר בעלי זכות הבחירה בבחירות שיתקיימו בינואר (5,659,722); מספר התושבים המתגוררים בטריטוריה שבין הים לנהר (12 מיליון נפש לפחות).

הנה כי כן, חיבור אריתמטי פשוט של הנתונים האמורים קובע: רק כרבע מתושבי הטריטוריה שבין הים לנהר יבחרו בבחירות; והם שקבעו, קובעים ובעתיד הנחזה יקבעו את החוק, שלמרותו כפופים כלל תושבי הטריטוריה הזאת.

במצב דברים זה יש לפעול באחת משתי הדרכים: לתת את הזכות לבחור ולהיבחר לכל התושבים הכפופים לתחולת החוק הישראלי, או לבטל את תחולת החוק והשלטון הישראלי על כלל התושבים המשוללים זכות זו.

הכותב הוא עורך דין
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו