בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למה לא הורסים את המנהרות

74תגובות

לא תמיד ברור איך אנשים מגיעים לתפקידי פיקוד בצה"ל, אבל ייתכן שיכולת לפנטז היא אחד הקריטריונים. הנה למשל, אלוף פיקוד דרום לשעבר, דורון אלמוג, מציע בעמודים אלה שיטה למניעת הברחת טילים לעזה ("כך נמנע הברחות הטילים", "הארץ" 2.12). הפתרון שהוא מציע מתעלם מהמציאות הפוליטית החדשה במזרח התיכון, וגם מהתכלית והמשמעות האמיתית של המנהרות.

בעיני אלמוג, המנהרות הן צינור להברחת נשק, והדרך לסכל את מעבר הנשק היא מבצעי סיכול מתואמים עם ארצות הברית בנתיב שבין איראן למצרים. מצרים, לשיטתו, "תידרש לפעולה אפקטיבית בהרבה בתוך שטחה, ואילו לאורך 14 הק"מ של פרוזדור פילדלפי ייבנה מערך הגנה באמצעות חיל ההנדסה האמריקאי, ברוחב של כ-10 ק"מ. שטח זה יוגדר כשטח צבאי סגור, ויוחזק על ידי כוח צבאי אמריקאי".

סליחה? בכל השנים שבהן חוסני מובארק היה נשיא, מצרים לא נקטה שום "פעולה אפקטיבית" לעצור את תעשיית המנהרות מסיני לעזה, ומצרים ודאי שלא איפשרה לצבא ארצות הברית לפעול בשטחה. אז דווקא עכשיו, כשנציג האחים המוסלמים, מוחמד מורסי, הוא הנשיא, מצרים תסגור את המנהרות? מה ההיגיון כאן?

אבל השאלה היותר מעניינת היא מדוע ישראל לא הורסת את המנהרות. הרי כבר שנים מספרים לנו שחיל האוויר מתכונן לפעולה מורכבת באיראן, מאות קילומטרים מישראל. הבונקרים של מתקני הגרעין באיראן פזורים במקומות שונים ברחבי המדינה, וחלקם נמצאים בעומק 80 מטר מתחת לאדמה. ובכל זאת מספרים לנו שלחיל האוויר יש את היכולת להרוס אותם. המנהרות בעזה נמצאות במרחק יריקה, מיקומן ידוע, ועומקן המרבי כ-18 מטר.

האלוף אלמוג אולי לא לקח זאת בחשבון, אבל ייתכן שלמרות שהמנהרות מפריעות לישראל, היא בעצם לא רוצה להרוס אותן.

מצד אחד, אין עוררין על כך שישראל מעוניינת לסכל מעבר טילים לעזה, ומדי פעם היא מפציצה מנהרות. מצד אחר, המנהרות משמשות בעיקר להעברת מזון, דלק, ביגוד וחומרי בניין. הכל עובר במנהרות, מפסטה וחיתולים ועד אופנועים ואקדחים. מדובר בסחר שנתי שמגלגל כ-700 מיליון דולר, יותר משליש מהתל"ג של עזה הנאמד ב-1.85 מיליארד דולר.

רוב המוצרים שעוברים היום דרך המנהרות לעזה, הם מוצרים שפעם הגיעו מישראל. יש לזכור שכאשר סחורה עוברת במעבר קרני, הרשות הפלסטינית ברמאללה גובה עליה מסים, אבל לאחר שישראל הטילה את המצור על עזה וסגרה את המעברים, אותה סחורה החלה לעבור במנהרות. החמאס החל לגבות את המסים שפעם גבתה הרשות וכך התחזק כלכלית (המנהרות מהוות גם מקור הכנסה לא קטן בעבור המצרים).

בניגוד לאינטואיציה ולאמירות התדירות של פוליטיקאים, לממשלת ישראל יש אינטרס שדווקא חמאס יזכה בנתח המיסוי הזה, מכיוון שחוסר תלות של החמאס ברשות הפלסטינית מעמיק את הקרע בין עזה לגדה. במלים אחרות, המנהרות הן חלק ממדיניות ההפרד ומשול של ישראל: הן מתחזקות את הקרע הפוליטי בין עזה לגדה, דבר התואם את האינטרס של ממשלת ישראל, שאיננה מעוניינת בפיוס פלסטיני, ומן הסתם גם לא בהסכם כולל עם הפלסטינים.

אבל לממשלת ישראל יש אינטרס נוסף בהמשך קיומן של המנהרות. בזמן שהן מונעות משבר הומניטרי בעזה (שהיה פוגע בתדמית ישראל בעולם), הן עוזרות לממשלה לשכנע את הציבור בישראל שעזה היא ישות קרימינלית המתפרנסת מ"הברחות" ושהענשת תושביה היא מעשה מוסרי. בין אם מדובר בטילים או בחיתולים, מוצרים המגיעים ליעדם דרך מחילות נסתרות אינם כשרים, והאנשים המפעילים כלכלת מנהרות בלתי חוקית כמו גם מי שמתקיים ממנה הם, על פי ההגדרה, פושעים.

המנהרות, אם כן, הן קללה אבל בו בזמן גם ברכה למעצבי המדיניות הישראלית, ולכן גם לא פוגעים בהן באופן שיטתי. אני לא תומך בפתרון אלים לעימות בעזה, להיפך. הרעיון שאפשר לפתור את מצוקתה של עזה ואת הירי לדרום בדרכים אלימות, פנטסטית בעיני לא פחות מהרעיונות של אלמוג. הדרך היחידה לפתור את בעיית הטילים היא להגיע להסדר עם חמאס ועם הפלסטינים.

פרופ' גורדון הוא עמית מחקר במכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו