בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זו ילדותי הדפוקה

25תגובות

ר' רחוקה ממה שאפשר לכנות ילדת מצוקה. היא בת 13, יש לה חדר פרטי, יפה ומעוצב בדירה גדולה באחד הפרברים האמידים של גוש דן. היא לומדת בבית ספר טוב, יש לה בגדים יפים ויקרים, אף אחד לא מכה אותה או מתעלל בה פיזית. לשני ההורים יש קריירות במקצועות חופשיים. אבל בגיל עשר ר' נהפכה לאם. נולדה לה אחות קטנה, בת זקונים למשפחה שבה מלבד ר' יש עוד שני בנים, גם הם בני עשרה. התפקיד של ר' בבית הפך להיות ברור מאוד – היא זו שמאכילה, רוחצת, משכיבה לישון ומשגיחה על אחותה הקטנה בכל פעם שההורים נעדרים מהבית. למעשה, גם כשההורים בבית, לרוב היא זו שנדרשת לעשות את זה. הקטנה צריכה שיחליפו לה חיתול? קוראים לר'. היא רעבה? ר' נקראת למלא את המשימה.

אפילו כאשר מתכננים חופשה משפחתית, זה ברור שר' נשארת עם הקטנה בבית ואילו האחים וההורים, נוסעים לבלות בשקט. בימי שישי בערב הבנים יוצאים לעיסוקיהם ור' מוותרת, שוב ושוב, על מסיבות, על חברים. יש לה תפקיד. במשפחה המורחבת מצקצקים בלשון, מאחורי גבם של ההורים. "תראו איך הם הופכים אותה למשרתת", מלחששים הקרובים, "הם עוד ישלמו על זה". אבל גם אלה שרואים, מעדיפים שלא להתערב. אף אחד לא עושה דבר למען ר'. "תראו כמה היא אוהבת אותה", "את ממש אמא קטנה", "הקטנה לא מוכנה להירדם עם אף אחד אחר" – אלה כמה מהמשפטים שנאמרים על מנת להקל על המצפון. אבל הפנים העצובים של ר' כשהיא מביטה באחים שלה שיוצאים מהבית בערב בלי לחשוב פעמיים, בעוד היא שוב נשארת לשמור על אחותה הקטנה, אומרים הכל.

נכון, קשה מאוד לגדל ילדים. אנו, ההורים, נעזרים בכל מי שרק מוכן לסייע – סבא וסבתא, דודים, שכנים, שמרטפים. אין שום רע בכך שגם הילדים הגדולים יותר נדרשים מדי פעם לסייע, להשגיח, לטפל. אבל כאשר הורים מביאים לעולם ילדים, הם אמורים לקחת בחשבון את הנטל של גידולם, ולא לעשות ילדים מתוך הנחה שאחד האחים שלהם – ובמקרים רבים, האחיות שלהם – כבר ייאלץ לקבל על עצמו את המשימה. או במלים אחרות – הורים לא אמורים לעשות יותר ילדים ממה שיש להם אנרגיות לגדל. כאשר הם בוחרים להעביר את הנטל הזה הלאה, הם בעצם מחליטים לגזול מילדיהם הבוגרים יותר – אך לא בוגרים מספיק – את הילדות. קשה להצביע כאן על התעללות, ולכן גם לא ברור מי הם הגורמים הרשמיים שאמורים להתערב במקרה כזה. אף אחד לא מכה את ר' או מתעלל בה פיזית. היא בסך הכל נתפשת על ידי משפחתה כמי שאמורה לתת שירותים, אם בתוקף היותה האחות הגדולה, או אולי בתוקף היותה אישה לעתיד, שממילא נולדה כדי להפוך לאם ולשרת את משפחתה. עובדה שמהאחים שלה, בני אותו גיל, אף אחד לא מצפה להורות מוקדמת ומסורה כל כך.

מי יכול להגן על ר' שבביתה הוחלט שבגיל כה צעיר עליה לוותר על מנעמי הילדות, על חוסר האחריות המבורך שבנעורים, ולהפוך לאם לכל דבר? רשויות הרווחה כמובן שלא שייכות לעניין, וגם לא ברור אם המועצה לשלום הילד רשאית להתערב כאן. מדי פעם המקרים האלה מגיעים לכותרות, כאשר קורה אסון. לפני כשנתיים, ילדה בת שבע שהושארה לבד עם שלושת אחיה הקטנים, נפלה מהחלון כשניסתה להוריד כביסה. אבל גם כשלא מתרחשים אסונות כמו זה, עוברות האמהות הקטנות האלה אסון מתמשך, יומיומי, של אובדן הילדות שלעולם לא תשוב.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו