בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המבקר והמצופה

27תגובות

הכל היו מגחכים אילו התיימר מבקר המדינה לנזוף בגורם מבוקר על שהפר דיבר, למשל "לא תנאף", אבל זו, פחות או יותר, החירות שנוטל לעצמו המבקר, בקובעו שאלוף משנה כלשהו סטה מרשימת מליצות המתקראת "רוח צה"ל" והחסרה מעמד משפטי, בדיוק כמו עשרת הדיברות או מגילת העצמאות. דו"ח מבקר המדינה על פרשת בועז הרפז-אהוד ברק-גבי אשכנזי הודפס בשבוע שעבר ועודו סודי ביותר, אף שבכל 294 עמודיו, הממחזרים עצמם לעייפה בהקדמות, גוף וסיכומים - אין ולו סוד אחד. יש בדו"ח הרבה קנאה ושנאה, זדון וחרון, בין האישים הבכירים ביותר במערכת הביטחון, אבל זה כבר אינו בדיוק סוד מדינה.

שנתיים, רבבות שעות-אדם, הושקעו באחד המסמכים השרירותיים, השערורייתיים ולפרקים אף השרלטניים ביותר, בקפיצותיו מממצאים למסקנות, שהונפק בחתימת מבקר המדינה, ובמקרה זה שני מבקרים, מיכה לינדנשטראוס ויוסי שפירא. הוא פוגע בסמכותו של משרד המבקר להטיף מוסר ומעורר תמיהה, מדוע התעקש שפירא, בתחילת שבע שנותיו בתפקיד, לתת לו את ברכתו, ובלבד שיישמר שקט תעשייתי במשרדו ותימנע הודאה במשגה שתיקונו סבוך.

מותר לכתוב על הדו"ח, אבל אסור לכתוב מה בדו"ח, עד שהמבקר, באישור ועדת הביקורת בכנסת, יפתח את הנצרה ויעמיד למבחן את נכונות אמונם החלקי והזמני של הקוראים בכותב.

בחלקו העוסק בפרשת הרפז, להבדיל מסוגיות אחרות ביחסי ברק-אשכנזי, הדו"ח פגום ביסודו. בהשאלה, מאחר שהשב"כ כפוף לראש הממשלה, אם מאבטח-אישים ידווח על עבירה-לכאורה של המאובטח, משמע שאסף "מידע מכפיש" ופגע ביסודות הדמוקרטיה. אם לשפוט לפי הטיוטה שפורסמה בשעתה, בהסכמת המבקר, אחת החולשות הבסיסיות של הדו"ח היא התייחסותו להרפז. המוסכמה, שלכאורה אינה צריכה הוכחה, היא שאותו סגן אלוף בדימוס מייצג את תכלית הרוע ולכן מי שעמד אתו בקשר נעשה לנגוע בעצמו.

הסעיף הראשון בכתב ההוקעה הוא סכסוך בין הרפז לבין אחד ממפקדיו באמ"ן, חקירה פנימית, הורדת סיווגו הביטחוני (לא שלילתו, רק הנמכה מ"שותף סוד קהילייה", שכמעט אין גבוה ממנו, ל"סודי ביותר") ושחרורו המוקדם מצה"ל, בנסיבות שלימים תוקנו והוסבו ליציאה לגימלאות.

הסעיף השני הוא סיכום חקירת המשטרה, עם המלצה להעמדת הרפז לדין. ייתכן שיהיה סוף סוף גם כתב אישום ואולי תושג בו הרשעה, אך חלפו להן שנתיים, הפרקליטות טרם העמידה את הרפז לדין, והרי אותה פרקליטות שינתה את דעתה בפרשת אביגדור ליברמן. המבקר מסתבך גם בקובעו שהרפז בדאי, למשל בסיפור קשריו עם המבקר, אך מציע שהמשטרה תחקור את טענותיו (ותגבה גם את גירסת המבקר?)

לכן גם אין מקום לטעון כלפי מפקדי יחידות באמ"ן, שהמשיכו להיוועץ בהרפז בתוקף ניסיונו הקודם, במיוחד כאשר המבקר עצמו, ברוב צביעותו, אינו בוש להסתייע בעבריין מורשע, הנושא כתם פלילי ממשי, הרבה יותר מהרפז, ושמו יצחק מרדכי, כדי לגבות עמדה של שר ביטחון לשעבר (ואף מלה על סטיותיו של האלוף מרדכי, שתקף קצינה, מרוח צה"ל). ומה שמאפסת את טענתו של הדו"ח לקביעת אמות מוסר היא הבחירה במלים, סתם כך, לפי גחמותיו של המבקר. ברצותו, יחמיר, יזדעזע, ישלח לאי השדים; וברצותו, יתכרבל ויאמר רק שמוטב היה, רצוי, לנהוג אחרת. "מצופה" מבעל משרה אחראית, מטיף המבקר אבהית, שלא לעשות את הדברים (המקוממים והפוסלים לאותו תפקיד, בעיני הזולת, ואף יכולים להיחשב להפרת אמונים ולשימוש לרעה בכוח המשרה) שעשה. מצופה, כמו בשק"ם. וכל השאר, כשהסודיות תוסר והפרסום יותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו