בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חובתה של האופוזיציה

86תגובות

רק ההולכים בעיניים עצומות לקראת התהום יכולים להתעלם מההכרח ביוזמה מדינית-ביטחונית חדשנית, שתוציא את ישראל מן המבוך שבו היא לכודה, לא חשוב כרגע באשמת מי. רק המתעלמים מן ההיסטוריה ומי שאינם מבינים את הסכסוך לעומקו יכולים לחשוב שהסכם עם הפלסטינים כשלעצמו אפשרי, או שהוא יביא לשלום יציב שאינו מלווה בסכנות ביטחוניות חמורות מאוד. לחילופין, רק החושבים שדי באמונה בצדקת דרכנו מבחינה היסטורית או דתית, יכולים להאמין שמדינה קטנה התלויה באחרים יכולה לכפות בכוח מעשיה וצבאה את רצונה על הסובבים אותה מקרוב ומרחוק, תוך דבקות בערכי "ארץ ישראל השלמה" בנוסח זה או אחר. השמאל והימין כאחד לוקים בכל הכשלים האלה, כל קבוצה ומפלגה עם אשליותיה ותקוות השווא שלה.

יש מצבים של "אין ברירה" בהיסטוריה. מצבים שבהם הכרחי ליטול סיכונים משמעותיים, כדי לשרוד תוך שמירה על ערכי יסוד. אין זה מצבה של מדינת ישראל. קיימות חלופות מדיניות שיש בהן כדי לחולל תפנית חדה לטובה, בלי שישראל תצטרך לוותר על עצם קיומה כמדינה יהודית משגשגת ובטוחה. אפשר להבין את מפלגות השלטון, שקשה להן להתנתק מתפישות העולם שהביאו אותן אל השלטון ושמבטיחות להן הצלחה בבחירות הקרובות, גם אם סופן של התפישות הללו לנחול כישלון חרוץ. אך אין הסבר לאזלת היד היצירתית המדינית בקרב מפלגות האופוזיציה - וזאת על אחת כמה וכמה אם זוכרים את הדברים שאמר הנרי קיסינג'ר (גם אם יש בהם משום הגזמה): מה שלא לומדים באופוזיציה מאוחר מדי ללמוד בשלטון.

כל מפלגות האופוזיציה דבקות כיום בצורה זו או אחרת בהסכם עם הפלסטינים, אך מדובר במקסם שווא. אני חושב שראש הממשלה חש זאת, גם אם מסקנותיו שגויות. לעומתו, האופוזיציה על מפלגותיה השונות לא למדה מההיסטוריה שאין סיכוי להסכם עם הפלסטינים; ושגם אם יושג הסכם כמעט ואין סיכוי למימושו, לנוכח המצב בקרב הפלסטינים והשפעתה הרעה של הסביבה, שבקרבה אין כוונה לנטוש את הסכסוך עם ישראל.

מכאן ברורה המסקנה: חובה על ראשי מפלגות האופוזיציה העיקריות, כולל מפלגת העבודה, התנועה, יש עתיד ומרצ, ואולי גם עם שלם, לשבת ולגבש בסדנה סגורה תוכנית מדינית חדשה, משותפת בעיקריה, שבמרכזה יוזמה לשלום מזרח תיכוני כולל. הפתרון של שתי מדינות לשני העמים יהיה רכיב חשוב בתוכנית הזאת, יחד עם עצירת תוכנית הגרעין האיראנית, ריסון "חזית הסירוב", חזרה לגבולות 1967 עם חילופי שטחים, הסדר מיוחד לירושלים, פתרון אזורי כולל לבעיית הפליטים, הסדרי ביטחון אמינים כולל צירוף ישראל לברית נאט"ו, וכינון יחסים מלאים עם מרבית המדינות הערביות והמוסלמיות.

עיקרו של הרעיון אינו בפרט זה או אחר (מה עוד שהתוכנית דורשת חשיבה מעמיקה), אלא בהמלצה להתכנסות של מפלגות האופוזיציה סביב מצע מדיני משותף בעיקריו, עם או בלי הליכה משותפת לבחירות, אך תוך התחייבות ברורה לפעול ביחד לקידום יוזמה מדינית ישראלית חדשה. אם מפלגות האופוזיציה לא יעשו כן, הן ייכשלו פעם נוספות וזאת בשל חשיבה צרה, עסקנית ושמרנית, ומנה גדושה של אגו נפוח אצל מנהיגיהן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו