בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זריקה שחורה

106תגובות

קשה להאמין, אבל בישראל 2012 נשים עולות מאתיופיה נאלצות לקבל זריקות דפו-פרברה למניעת הריון. זריקת הדפו-פרברה אינה אמצעי רגיל למניעת הריון - היא נחשבת מוצא אחרון ולרוב נותנים אותה לנשים הלוקות בפיגור או חסרות ישע. כפי שמתברר מתחקיר שפורסם בסדרה "וואקום" של גל גבאי, המוקרנת בטלוויזיה החינוכית, נותנים אותה גם לרבות מן העולות החדשות מאתיופיה.

זה לא המקרה הראשון ולא היחיד שבו המדינה התערבה בגסות בחייהם של אנשים שיכולת ההתנגדות שלהם מצומצמת. וכמו במקרים אחרים, גם כאן המנגנון שמבצע את המדיניות הזאת מתוחכם ביותר וקשה למצוא אדם ספציפי שעומד מאחוריה או הוראה כתובה וחתומה. אבל בתחקיר שעשתה סבה ראובן נמצא, כי יותר מ-40 נשים קיבלו את הזריקה.

ההיסטוריה של הדפו-פרברה מבישה. מדו"ח של ארגון "אשה לאשה" עולה, כי בשנים  1967-1978 הזריקות האלה ניתנו במסגרת ניסוי שנערך במדינת ג'ורג'יה בארצות הברית ל-13 אלף נשים עניות, כמחציתן שחורות. רבות מהן לא ידעו שהזריקות הן ניסוי שנערך על גופן. כתוצאה מהניסוי חלק מהן חלו ואף נרשמו מקרי מוות במהלכו.

יש דוגמאות רבות בעולם למאמצים לצמצם ילודה בקרב אוכלוסיות מוחלשות וחסרות אמצעים ויכולת להתנגד. בשנות ה-60 של המאה הקודמת ארצות הברית היתה מודאגת מגידול האוכלוסייה בפוארטו ריקו. בשנת 1965 דווח כי 34% מהאימהות בפוארטו ריקו, בגילאים 20-49, עברו עיקור.

הזריקות לעולות מאתיופיה משתלבות ביחס הכללי לעלייה זו. לאורך שנות ה-80 וה-90, אלפי יהודים שהו חודשים ושנים במחנות מעבר באתיופיה ובסודאן. מאות מתו בדרכם לישראל רק מפני שכאן, במדינת המקלט ליהודים, החליטו שזה לא הזמן, שאי אפשר לקלוט את כולם ביחד, או שהם לא מספיק יהודים - כי מי שמע על יהודים כל כך שחורים?

במחנות המעבר היום עוברים העולים לעתיד מסכת ביורוקרטית מבעיתה, אשר מטילה עליהם את חובת ההוכחה שהם ראויים להגיע מדינת ישראל. אלה שמגיעים לארץ, כאז כן עתה, לא משתחררים במהרה ממוסדות המדינה. הם ממשיכים לקבל "טיפול" במרכזי הקליטה, שם שולחים את ילדיהם לפנימיות דתיות ולמסגרות החינוך המיוחד, בעוד ההורים נשארים בגטאות החדשים והנשים ממשיכות לקבל את הזריקות. כי אין ברירה. כך נמשכת באין מפריע אותה מדיניות דכאנית, גזענית ופטרנליסטית, כביכול בשם טובת העולים, שאינם יודעים מה טוב בשבילם.

מדיניות זו של שליטה טוטלית בחייהם, שמתחילה עוד באתיופיה, היא ייחודית לעולים ממדינה זו והיא אינה מאפשרת להם להתאקלם בארץ. בתואנה שהם זקוקים להכנה למדינה מודרנית, הם עוברים סירוס מנטלי ונשארים במצב של תלות במוסדות הקולטים.

ארגון הג'וינט תיאר את טענות הנשים שדיברו בתחקיר כשטויות. לי זה הזכיר עוד כמה נשים שדיברו שטויות, כמו האימהות של ילדי תימן החטופים וכמו המרוקאיות שעברו "טיפולים" נגד גזזת. עד היום הן מדברות שטויות. אני מאמינה שאם היו מנסים לעקר אותי או לקחת ממני את ילדי, גם אני הייתי מדברת שטויות.

הכותבת מנחה קבוצות של נשים ממוצא אתיופי מטעם תנועת "אחותי", ושימשה דוברת האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו