בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רוצים את אייל שני מדיום-רייר

54תגובות

אייל שני חייב כספים, ועליו להחזירם לנושיו ללא שהות ובלי תעלולי התחמקות אקרובטיים ומשפטיים, זה ברור. טריוויאלי בערך כמו הנראות התקשורתית חסרת הפרופורציה של העניין בימים האחרונים, ריטואל חוזר בכל שמינית של הסתבכות של אדם שהוא רבע מוכר לשליש מהציבור. במקרים כאלה עדיף, כמובן, שיהיה סלב ולא סתם טייקון, שהרי אז אפשר לשבץ את הידיעה במדורי התרבות, הברנז'ה או הרכילות, ואפילו בעמוד הראשי של העיתון או האתר, ולא להסתפק בעמודי הכלכלה האפורים ונטולי הסקס-אפיל. מדובר במתכון בטוח יותר מכל מנה ב"מאסטר שף".

אבל גם חידושים היו הפעם, הודות להתמשכות הפרשה, מדיון משפטי אחד למשנהו, בניסיון של שני לדחות את התשלום מחד ואת העונש מאידך. אלו הצליחו להפוך את שגרת ה"עוד לא ראינו דם", לטוטו כל-ישראלי משועשע: "אז מה, ייכנס או לא ייכנס?" הכותרות נהגו באותה שפה, מעדת ה"יתנו – יקבלו" המוכרת: "לא ישלם? ייכלא". הקריצה והתקווה הלא כל כך סמויה, כבר בפנים.

מה יש בו, באייל שני, שסוחט את החיוך הזה – אפילו לא שמחה לאיד סטנדרטית – בטוקבקים ובשיחות הסלון והמשרד? מתבקש לומר – ערוץ 2, קשת, ריאליטי. תל אביב גם. הכל נכון, כנראה, אבל לא רק. הפעם זה גם הדמיון שלנו, שעובד. פעמיים בשבוע, בפריים-טיים, מבקש מאיתנו אייל שני, גם אם לא במודע, להיות יצירתיים. לחשוב על אוכל לא במובן הארצי והפשוט של טעים או לא טעים, אלא במושגים של חוויה, זיכרון, טקסטורה ושפה. לרוב אנחנו לא קונים את זה. הבקשה הזו, וקשת הרגשות שלו שנלווית אליה ("מי אתה שתלך נגד במיה?" – חפשו את המֵם בפייסבוק הקרוב לביתכם), יוצרות גיחוך. הגיחוך הופך בעינינו את אייל שני לזיוף.

וכשאייל שני, ההוא מהטלוויזיה, שלא מסוגל לתת ביס בקציצה מבלי לשורר עליה, הופך להיות ההוא מבית המשפט, שלא מסוגל להחזיר חוב מבלי לנסות להתחמק ממנו, או אז הדמיון שלנו פתאום מתחיל לעבוד. אנחנו גוזרים את שני מהסט המצוחצח של "מאסטר שף", עם כל המניירות וההמשגות הבלתי אפשריות שלו, ומדביקים אותו בלוקיישן פחות סימפטי – כלא. ואתם חייבים להודות שזה מצחיק.

נראה אותו עכשיו מנסה לדבר במטאפורות עם החברים לתא, שוקע בהרהורים על כרובית בזמן הטיול היומי בחצר או מוצא רבדים עמוקים בארוחת הצהריים. שיגיד תודה אם בכלל יזכה לראות במיה, הפלצן הזה. שלא יחזיר את הכסף, נראה אותו גיבור. אה, הוא שילם בסוף? חבל, היה יכול להיות מעניין.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו