בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כשהעגבנייה תהיה מצרך נדיר

9תגובות

אף אחד לא יכול להתחייב בביטחון מה יקרה בעתיד, אך דבר אחד ברור: מחירי המזון יעלו. כבר היום קיימת תנודתיות גדולה במחירים של תוצרת חקלאית, ומשברים מקומיים, כמו הבצורת בקיץ האחרון בארצות הברית, מצליחים "לזעזע" עוד יותר את המחירים העונתיים. חוקרים סבורים כי תכיפותן של תנודות אלו ועוצמתן יגרמו לעלייה במחירי התוצרת החקלאית והמזון המעובד, וכי קיימת סכנה כי בעתיד הוא יהיה מחוץ להישג ידן של אוכלוסיות מסוימות.

מחסור במים להשקיה, שינויי האקלים והירידה בפוריות הקרקע החקלאית הם תהליכים שיחייבו שינויים במחזור הגידולים ובמפת הייצור העולמית. חלקם של האזורים היצרניים כיום יצנח, בשל ייצור נמוך וחוסר כדאיות כלכלית. לעומתם, באזורים אחרים על פני כדור הארץ ניתן יהיה לייצר מזון, אך עלויות השינוע והובלת התוצרת הטרייה (בין אזורים או יבשות) יגרמו לעלייה במחירה.

מהזווית הכלכלית "זו רק שאלה של מחיר". אך ראייה כזאת היא לרועץ לנו, שכן כבר כיום ניתן למצוא אזורים שתושביהם אינם יכולים להרשות לעצמם פירות וירקות טריים בשל מחירם הגבוה. זהו משבר שמחריף לנגד עינינו בעולם כולו, לא רק בישראל. על פי תחזיות, בעוד 30 שנה מחירי המזון יהיו כה יקרים, עד שכוחות הביטחון יקדישו משאבים כדי לאבטח שדות ויבולים ולהגן עליהם מפני גנבים.

יש להיערך למשבר כבר היום, אף כי קוצר הראייה המאפיין את ממשלות ישראל עלול להכשיל אותנו. אנו חיים במדינה קטנה בעלת אמצעי ייצור מוגבלים, ולכן השפעתנו על ייצור המזון העולמי זניחה, אבל הצורך לספק מזון לאזרחי המדינה מחייב את המשך הפיתוח הטכנולוגי והביולוגי, והיערכות ל-20-30 השנים הבאות. זו אינה תקופה ארוכה במושגים של פיתוח חקלאי.

תכנון ארוך טווח שכזה חייב להביא בחשבון נתונים של יצוא ויבוא, גיוס משאבי טבע יקרים ובחינה של חלופות גידול, לא רק על פי כושר הייצור, אלא גם על פי ערכן התזונתי ותרומתן לבריאות האדם. ראוי להתחיל מוקדם ככל שניתן, בתכנון ארוך טווח שיהיה מגובה על ידי המדינה כתוכנית לאומית.

כדי להיערך למשבר יש להעמיד את המחקר החקלאי במוקד התהליכים למציאת פתרונות. עלינו לחשוב איך למקסם יבולים תוך צמצום משאבים, בתנאי אקלים מחריפים. לשם כך דרושות השקעה והאצה של חשיבה פורצת דרך בתהליכי אוטומציה, שיביאו לדיוק וחיסכון בתשומות ולשיפור תהליכים ביולוגיים, שישפיעו על תנובת הגידולים ואיכותם.

זה הזמן לזנוח את הדעות הקדומות בנוגע לשימוש בהנדסה גנטית. הכלים המסורתיים להשבחת זנים הגיעו למיצוי. ההנדסה הגנטית מאפשרת לנו לעשות בפרק זמן קצר קפיצת דרך גדולה, שתאפשר להזין תשעה מיליארד בני אדם בשנת 2050.

המחקר לבדו לא יכול להציל את המדינה ממשבר. יש לגייס את המערכת הממשלתית ואת הסקטור העסקי, ולהביא לשינויים בדפוסי צריכת המזון בארץ. שיעור איבוד המזון במדינות המפותחות מגיע ל-30% - כמעט שליש מהמזון שנרכש מושלך לפח. הגברת המודעות לצרכנות נבונה וצריכה נכונה היא משימה לאומית לא פחות מאשר מציאת פתרונות להגדלת הייצור.

ילידי שנתון 2000, החוגג בקרוב בר-מצוה, עדיין לא יודעים את כובד המשימה המוטלת עליהם. "ביטחון תזונתי" הוא עדיין מונח סתום. הם לא יכולים עדיין לדמיין את החיים בעולם שהוא כמעט נטול מקורות מים מתוקים, חם ב-16 מעלות יותר מהממוצע כיום, ששטחי החקלאות שבו מצטמצמים ופוחת כוח האדם החקלאי. עלינו, כמבוגרים וכהורים, מוטלת האחריות להביא לידיעתם את הבשורה המרה.

מעבר לפתרון שלו יידרשו הדורות הבאים, נותרת שאלת הטיפול כבר בימים אלה - האם תצליח ממשלת ישראל לקבל החלטה שהיא גורלית לא פחות מההחלטה על פעולה באיראן, ותקצה את המשאבים הנחוצים שיסייעו בפתרון משבר המזון המקומי והעולמי?

פרופ' קפולניק הוא ראש מינהל המחקר החקלאי במרכז וולקני ויו"ר הוועדה לתכנון משבר המזון במשרד החקלאות
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו