קריאה אחרונה לאירופה

עמירה הס
עמירה הס
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עמירה הס
עמירה הס

קשה להתחרות בפאלוס שהציגה לראווה תנועת החמאס בחגיגותיה בעזה בסוף השבוע שעבר. במיוחד כשהנגררים לתחרות הם פקידים אפרוריים ומעונבים, שאריות של הנהגת אש"ף עייפה. בתחרות זו מדינות אירופה מתנדנדות בין תפקיד הצופה מן הצד לתפקיד הלחשן לפקיד האפרורי. כך יוצא, שבדשדוש שלהן הן תומכות בחמאס ובמסריו.

חגיגות תנועת ההתנגדות האיסלאמית שידרו את המסר "אמרנו לכם". ב 1994 הזהירו אנשי החמאס את חוגגי אוסלו וטענו, שישראל לא תעמוד בהתחייבויותיה אם האמצעי הוא משא ומתן. ישראל לא תאפשר הקמת מדינה פלסטינית עצמאית, לא תיסוג, לא תפרק התנחלויות, לא תשחרר אסירים ("כבדים"), והעולם יעמוד מנגד. לכן מה שנלקח בכוח ישוחרר בכוח, ועזה החופשית היא ההוכחה.

מדור הזירה

הקול הזה חזק ומשכנע יותר מקול אנשי חמאס, המציעים דרכים אחרות כדי להימנע מהדם וההרס הצפויים עד לניצחון הבלתי נראה. הקול החזק מבטיח דם, יזע, תהילה לגיבורים, עוד דם ועוד דמעות, עד גן העדן או הניצחון הסופי עם הסימוכין לו מהקוראן (המתחרים עם אלה מהתורה של הישראלים). מתברר שטילים, במיוחד בצירוף פסוקים מכתבי הקודש, מביאים סיפוקים מיידיים לא רק לעם בישראל.

עם תחת שלטון זר ואלים יחפש תמיד דרכים כדי להשתחרר. אש"ף או החמאס, המשותף לפלסטינים הוא שאינם מתרגלים לעריצות השלטון הישראלי, גם אם לפעמים לישראלים נדמה שהם מתרגלים. אש"ף או החמאס, כולם משוכנעים שלא חשוב איזו דרך יבחרו הפלסטינים - משא ומתן, מאבק מזוין, או אביב עממי - ישראל תתמיד בשלה: תהיה שלטון עריץ.

המאבק המזוין שחאלד משעל הטיף לו מציע מצד אחד סיפוקים מיידיים, ומצד אחר הבטחות לנינים. לכו תוכיחו שההבטחות של היום לא יקוימו בעוד 80 שנה. בכל מקרה, בתחרות היום הפופולריות של החמאס עולה.

גם ההליכה לאו"ם הציעה סוג של סיפוק מיידי - מספר התומכות הרב. אבל זוהרה מתעמעם מהר יותר מהזוהר של דגמי-טיל זקורים. מדינות אירופה שהצביעו בעד או נמנעו הסבירו את צעדן ברצון לחזק את המעמד של מחמוד עבאס. בכך שגו שגיאה חמורה מפני שאחד החשדות הוא, שההליכה לאו"ם היתה טקטיקה של הישרדות כדי לשמר את מעמד הנהגת אש"ף ואת ההנאות שהיא וצאצאיה גורפים.

אם אירופה אינה רוצה שדרך החמאס תוכח כצודקת, עליה לדלג מעבר למעמד של עבאס ולהראות שיש פירות מיידיים ומבטיחים גם למאבק הלא מזוין, הקיים אף על פי שאינו המוני מפני שאנשים עייפו מלהיות סיזיפוס.

זוהי קריאה כמעט אחרונה לאירופה לשאת באחריות. היא יכולה להטיל מסים משולשים על תוצרת ישראלית בשל מוצרי ההתנחלויות; היא יכולה לממן בניית בתי ספר, מרפאות ומערכות אנרגיית שמש ברחבי שטח C; עם כל הריסה יורידו את הדרג של עוד שגריר ישראלי, עוד שגריר יוחזר לבירתו. אירופה יכולה להחליט שמעתה על ישראלים לבקש אשרת כניסה לתחומיה ולהפסיק להיפגש עם נציגי הממשלה הישראלית כל עוד היא מפירה את המשפט הבינלאומי.

אם זה נשמע דמיוני, סימן הוא שקל יותר לדמיין מחזורים של עוד דם ויותר הרס.

תגובות