בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דרושה אג'נדה דיגיטלית

15תגובות

מה המשותף לשר מיכאל איתן ולעורך הדין יהונתן קלינגר? שניהם לא זכו במקום ריאלי בפריימריס (בליכוד ובעבודה) ולכן לא ייכנסו לכנסת הבאה. אבל יש עוד נקודת דמיון: שניהם מתמצאים במדיום הדיגיטלי. כאשר מתרחשת מהפיכה בקנה מידה היסטורי, כמו המהפכה הדיגיטלית, סביר שיהיו כאלה שיתקשו להסתגל. אבל מטריד לראות שבכל הדרגים והצמתים של קבלת החלטות במדינת ישראל יש סימנים לבורות דיגיטלית.

כשהיועץ המשפטי לממשלה המליץ להעמיד עיתונאי לדין בטענה שהגעתם של מסמכים לידי גורמים עוינים תגרום נזק לביטחון המדינה, במקום לקרוא לשינוי דפוסי החשיבה לגבי אבטחת מידע, הוא ביטא בורות דיגיטלית. כששופט מחליט להטיל צו איסור פרסום לשלושה חודשים, מבלי להביא בחשבון שעד אז הדברים יתפרסמו ממילא, הוא שם עצמו ללעג. כשנשיאת בית המשפט העליון מאשרת הסדרי "אח גדול", המאפשרים לרשויות אכיפת החוק לקבל לרשותן נתוני תקשורת מבודדים, היא מבטאת העדר הבנה דיגיטלית לגבי האפשרות לקשר בין פריטי מידע שונים ולהפיק מהם ערך סינרגטי.

כשבדובר צה"ל יודעים להשתמש בחשבון ג'ימייל אבל לא יודעים לאבטח אותו, התוצאה היא שמישהו שולח מיילים מתחזים עם וירוסים לכל רשימת הכתובות שלהם. כשמתרחשת פארסה מביכה במערכת המיחשוב של הפריימריס בליכוד, מתגלה יחס כמעט אלוהי למחשב - המכונה התקלקלה, וזהו כוח עליון. כשמפלגה כמו מרצ מבקשת מחותמים על עצומה את הסיסמה לחשבון הדואר האלקטרוני שלהם, זאת בורות דיגיטלית.

כשליושבי ראש של מפלגות לא ברור עם מי מותר לחלוק את ספר הבוחרים של המפלגה ועם מי לא, זאת בורות דיגיטלית. כשמתמודדים בפריימריס לא מבינים מתי אסור להציף בספאם פוליטי בצורת מסרונים או מיילים, זאת בורות דיגיטלית. כשנציג ציבור פותח דף פייסבוק אבל מוחק ממנו תגובות, או כשמתמודד בבחירות מפרסם סרטונים ביוטיוב וסבור שבכך הסתיימה פעילותו המקוונת, ברור שהם לא הפנימו את המשמעות של מדיום חברתי. במידה מסוימת, כשעיתונאים קוראים לממשלה להציל את העיתונות במתכונתה הנוכחית, גם זה סוג של בורות דיגיטלית.

ואולם, אי אפשר להמשיך להיתלות באי-הבנה של המדיה. דרושה אג'נדה דיגיטלית, שתבטא התמודדות מושכלת עם סוגיות שחשיבותן לחיינו איננה נופלת מזו של סוגיות חברתיות-כלכליות אחרות. אג'נדה דיגיטלית איננה רק הפחדות לגבי מלחמת סייבר, גזירת סרטים בפרויקטים של מחשב לכל ילד ופתיחת אתרי אינטרנט לעסקים קטנים - למרות שכל אלה חשובים בפני עצמם.

אג'נדה דיגיטלית צריכה לשקף הבנה של משמעות הזכות לפרטיות והאיומים עליה, הן מצד השלטון והן מצד חברות מסחריות. עליה לבטא הפנמה של המשמעויות הארגוניות של עבודה במרחב ציבורי שקוף, שבו הציבור יודע יותר ויש לו ביקורת, וניסיון אמיתי לייצר תקשורת אינטראקטיבית עם הציבור. אג'נדה דיגיטלית דורשת התייחסות לאתיקה של שימוש במדיום חברתי, לצורך לאבטח כראוי נכסים דיגיטליים, לתפקידן של התקשורת הממוסדת ושל מערכות הפצת מידע אלטרנטיביות בעידן הדיגיטלי. קוראים לזה אוריינות דיגיטלית - השתתפות במרחב המקוון.

אנו זקוקים לנציגי ציבור ולמקבלי החלטות שיש להם עמדה בסוגיות הנוגעות להזדמנויות ולמתחים שבין טכנולוגיה, חברה ומשפט. כאלה שמוכנים לדון בדרכים לאמץ את הטכנולוגיה ובשאלה לאילו כיוונים להטות אותה, ולא מסתפקים במנטרה של "אי אפשר לעצור את הטכנולוגיה". אחרת נישאר עם מאיר שטרית והמאגר הביומטרי.

ד"ר שוורץ אלטשולר היא ראש הפרויקטים "רפורמות במדיה" ו"ממשל פתוח" במכון הישראלי לדמוקרטיה


 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו