בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פשעי שנאה, שום דבר אחר

44תגובות

ביום שלישי בלילה רוססו כתובות נאצה ונוקבו צמיגי מכוניות במנזר עמק המצלבה בירושלים. אירוע זה מצטרף לשורת אירועים שהתרחשו באחרונה, כולל הצתת הכנסייה בלטרון וניקוב צמיגי מכוניות בשכונת שועפאט בירושלים, שעליהן רוססו כתובות "תג מחיר עזה". אירועים אלו כונו עד כה במגוון כינויים, שאינם מגדירים נכונה את התופעה ההולכת ומתגברת לנוכח עינינו. התקשורת מרבה לכנות תופעה זאת בכינוי שבו בחרו המבצעים: "תג מחיר". אחרים מכנים זאת ונדליזם או מעשי טרור, ואילו ראש הממשלה כינה את ההצתה בלטרון "מעשה נפשע", ביטוי שבו השתמש גם כדי לתאר את הצתת המסגד בכפר מרייר שליד רמאללה ביוני שעבר. יש גינוי מקיר לקיר של המעשים המחפירים הללו והסכמה גורפת על הצורך להעניש את המבצעים. אולם השפה המתארת אותם בעייתית מאוד. היא משחקת לידי הפושעים, שכן היא אינה מעידה על חומרת המעשים ואינה מבהירה כלל על מה בדיוק יש להעניש את האחראים להם.

ריסוס כתובות נאצה פוגעניות על מסגדים, כנסיות ומכוניות, ומעשי השחתה דומים להם אינם מעשי טרור: הם אינם מעשים אלימים המכוונים כלפי אנשים מסוימים, ומטרתם אינה לזרוע פחד, אלא דווקא לעורר כעס ואלימות בקרב חברי הקבוצה המושמצת. מאותה סיבה כינויים רפים יותר, כגון "ונדליזם", אינם מתארים נכונה את המעשים הללו, שכן המניע אינו השחתת רכוש הנפגעים, אלא הבערת אלימות בין קבוצות. גם הביטוי "מעשה נפשע", שבו השתמש בנימין נתניהו, אינו מבהיר מהו בדיוק הפשע ועל מה בדיוק יש להעמיד לדין את מבצעו.

המונח השכיח והבעייתי ביותר המשמש לתיאור מעשים אלה הוא "אירועי תג מחיר". הבעייתיות במונח זה נובעת מהטעם הפשוט שטבעו אותו הפושעים עצמם. התקשורת, מבלי דעת, אימצה את המונח שבו בחרו הפושעים לתאר את מעשיהם. זהו מונח קליט, מתחום העגה הצבאית, שיש בו משהו כמעט חיובי ומסעיר, כמו שם מבצע של יחידת עילית בצה"ל. זהו ניצחון גדול לפושעים, שמצליחים למתג את הפשע כרצונם. ממש כאילו שאדם שרצח יגדיר את מעשהו כפעולת תגמול, ובעקבות זאת יתואר המעשה בתקשורת כפעולת תגמול, במקום כרצח.

אולם יש מונח משפטי חשוב המתאר אירועים מעין אלו בצורה ברורה ומדויקת: "פשעי שנאה". ההגדרה המקובלת לפשע שנאה היא פגיעה או ניסיון לפגיעה באדם בשל שיוכו הקבוצתי. ההגדרה של פשע זה נעוצה במניע שלו, כלומר ברצון לפגוע בקבוצה של אנשים רק בשל שיוכם הקבוצתי (האמיתי או המדומה). זהו התיאור הנכון של מה שעינינו חוזות בו בשנים האחרונות, בין שזה ריסוס כתובות נאצה, שריפת והשחתת מסגדים וכנסיות, או אפילו השחתת הכיתוב בערבית בשלטים במרחב הציבורי. פשע השנאה מאופיין במסר פוגעני, משפיל, מכליל, המבזה סמלים החשובים לקבוצה מסוימת ומכוון ליצור בקרב חבריה תחושות של ערך עצמי נמוך וחוסר אונים, וכל זאת אך רק בשל הזהות הקבוצתית שלהם. באמצעות מונח זה יש להבין ולכנות את התופעה.

בחוק העונשין של מדינת ישראל כבר נקבע, תחת הכותרת של "עבירות שנאה", כי "העובר עבירה מתוך מניע של גזענות, כהגדרתה בסימן א'1, או של עוינות כלפי ציבור מחמת דת, קבוצה דתית, מוצא עדתי, נטייה מינית או היותם עובדים זרים, דינו - כפל העונש הקבוע לאותה עבירה או מאסר עשר שנים, הכל לפי העונש הקל יותר" (סעיף 144 ו). בסעיף ב' לאותו סעיף נקבע כי המלה "עבירה" מתייחסת גם לפגיעה ברכוש ולגרימת תקלות לציבור. זה עונשו של מי שמבצע עבירות ממניע של שנאה כלפי ציבור מסוים, וזה צריך להיות עונשם של מבצעי פשעי השנאה בישראל.

יש הסכמה גורפת בחברה הישראלית ובכנסת שצריך לפעול נגד פשעי השנאה הללו. הם עומדים בניגוד גמור לנורמות היסוד של החברה כפי שאלה משתקפות בהכרזת העצמאות שלנו. עד שייתפסו האשמים יש לומר בקול ברור והחלטי: אלו פשעי שנאה - ולא שום דבר אחר.

ד"ר שולצינר הוא מרצה אורח בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו