בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השמאל מפספס את שלי

97תגובות

האדישות שהפגינו פעילים חברתיים, אנשי זכויות אדם ותומכי מחנה השלום כלפי התוכנית הכלכלית שפירסמה שלי יחימוביץ' הוכיחה סופית: השמאל הישראלי לא אוהב את יו"ר מפלגת העבודה. זה כבר לא משנה מה היא תאמר או תעשה - רבים בשמאל כבר "סימנו" את יחימוביץ' ורואים בה חלק מהבעיה. וחבל.

התוכנית הכלכלית של יחימוביץ' היא במידה רבה התגשמות חלומו של המחנה החברתי בישראל. הנה, סוף סוף מונחת על השולחן תוכנית מקיפה המציבה אלטרנטיבה ברורה לקפיטליזם החזירי ששולט כאן מ-1985. אם כך, מדוע ההתעלמות? מדוע הזלזול שנוקטים רבים בשמאל כלפי הפוליטיקאית שהצליחה סוף סוף לסחוף כה רבים בציבור אחריה? התשובה היא, שבדומה למצביעי הימין והמרכז - גם מצביעי השמאל התמכרו לסיסמאות. למלים ריקות. יחימוביץ' לא אומרת מלים נגד הכיבוש - ולכן היא הופכת בעיני השמאל לרעה. היא מסרבת לראות במתנחלים אויבים - ובכך נכשלת במבחן הקבלה למחנה. היא לא מנפקת הצהרות על "תהליך השלום" ולכן נתפסת כמשת"פית של בנימין נתניהו.

מה כן עושה יחימוביץ'? עובדת. מחוקקת 42 חוקים חברתיים, מצביעה נגד פגיעה בארגוני זכויות האדם, מתייצבת בעד שתי מדינות לשני עמים, מציעה לקלוט אלפי פליטים ומבקשי מקלט בישראל, ומגבשת רוב בכנסת להגנה על עובדי קבלן, לחיזוק הפיקוח על הטייקונים ולשמירה על חופש העיתונות. על הדרך יחימוביץ' גם משתפת פעולה עם האגודה לזכויות האזרח ו"קו לעובד", תוקפת את "אם תרצו", ונוקטת אפס סובלנות כלפי חשודים באלימות מינית. ובעיקר: יחימוביץ' עושה את כל זה מתוך המיינסטרים של מפלגת העבודה - מה שמחייב קצת יותר אומץ מאשר אם היתה, נניח, במרצ או בחד"ש.

חשוב מכך: התפיסה שמציגה יחימוביץ', ולפיה רק שינוי כלכלי יביא קבוצות מוחלשות המצביעות ליכוד לתמוך בשלום, היא בדיוק הרוח שהיתה חסרה בשמאל. הרי על זה בדיוק נפל מחנה השלום לאורך שנים - איש לא קנה ממנו את סחורת ה"תהליך המדיני" כשהמקרר היה ריק, וכשמדינת הרווחה פורקה מנכסיה. ניתוק הזיהוי שבין השמאל לבין ההון וההפרטה הוא אפוא שלב ראשון והכרחי בדרך לגיבוש רוב בציבור בעד הסדר מדיני, ושמאל אמיתי צריך לברך על כך.

ההתנגדות ליחימוביץ' בשמאל ה"קשה" מלמדת על הניכור שחשים שם כלפי כל מי שלא מיישר קו עם כל אות וכל פסיק בסדר היום הרדיקלי. כך מאבד השמאל את הקשר למציאות בה ניתן להשיג תוצאות רק אם מתפשרים. זה לא טהור ומושלם - אף פעם זה לא כך בפוליטיקה. אבל זה אמיתי, ומאפשר לגייס תמיכה ציבורית, ולשם שינוי, אף עשוי לחולל שינוי דרמטי בחייהם של בני אדם.


הכותב נמנה עם צוות המומחים שסייעו בגיבוש "תוכנית העבודה לכלכלה הוגנת". 
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו