בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה ליברמן רוצה?

154תגובות

עם התייתמותנו (לכמה שבועות) משר החוץ שלנו, שוב עולה במלוא חריפותה השאלה מה רוצה אביגדור ליברמן? שאלה פשוטה אם היא מתייחסת לרוב הפוליטיקאים, לא אליו. מנחם בגין היה רוויזיוניסט, יצחק רבין היה ציוניסט, שמעון פרס רצה תמיד גם וגם, שלום והתנחלויות, בנימין נתניהו ואהוד ברק רצו להיכנס לספרי ההיסטוריה, אהוד אולמרט רצה להוכיח את עצמו וגם ליהנות. משהו בער בעצמותיהם. ומה בוער בליברמן?

ב"איחוד הלאומי" הוא רצה טרנספר; ב"ישראל ביתנו" הוא רצה חילופי אוכלוסייה. ימני לוהט, לאומן וגזען כמו שהוא נשמע? לא בטוח. חוץ מהצהרות בעיתויים פוליטיים מדויקים, לא ראינו שום פעולות רשע מיוחדות. מחרחר מלחמות? הוא לא דחף לשום מלחמה. שונא ערבים? מעולם לא נקט נגדם צעדים של ממש, רק הסית. לא אובססיבי, להיפך, ליברמן שלנו הוא נונשלנט, הכל "גן עדן", תמיד. ציוני אדוק? קשור בנימי נפשו לחבלי ארץ? לא ראיתם אותו נופש בגליל, מסייר אחוז התרגשות בירושלים או משתטח בדבקות על קברי אבות בחברון. דואג לעולים מרוסיה? העולה היחיד שמעניין אותו זה הוא עצמו, כאשר נדמה לו שהוא מותקף על רקע מוצאו. שום הישג לא הביא לעולים.

בונה התנחלויות? מעריץ "נוער הגבעות"? הוא אמנם רשום כתושב נוקדים, אבל בחוגו הקרוב אין מתנחלים ועל ביתו בהתנחלות הנידחת אמר שיהיה מוכן לוותר בנסיבות מסוימות. פמיניזם? איכות הסביבה? זכויות עובדים? כלכלה חופשית? מחאה חברתית? קיפוח עדתי? דיור? ריכוזיות? בריאות? פעם הציע את "ברית הזוגיות" וויתר, פעם אחרת את "הצהרת הנאמנות" ושכח. עיון בהתבטאויותיו מעלה רק נביחות תקופתיות, בדרך כלל נגד הערבים, המוסלמים, האירופים, האנטישמים וכל העולם - וגם את היפוכן, כשצריך, כמו בסיום "עמוד ענן". מדי פעם גם איזו נביחונת נגד החרדים, או עקיצונת על הווייבערס הפולניות, להפגת השעמום. ארס ארס ירדוף.

גם משרד החוץ, פסגת הקריירה שלו עד כה, לא באמת עניין אותו. שום תרומה ליחסי החוץ של ישראל, גם אלו לא ממש בראש מעייניו. אירופה אתנו, אירופה נגדנו, מה זה משנה. הבעות המיאוס והיהירות תמיד על פניו. חודשי אלם שבהם כמעט ולא שמענו ממנו, כולל חופשות מסתורין תקופתיות בבלארוס, עם הפוגות לפרצי גסות רוח על אבו מאזן ועל כל מה שזז בעולם. "הגבר היקר" שלנו, כתרגום שמו, הוא כאן כדי ליהנות ולבלות. רק כדי ליהנות - ומלה שלו היא מלה. אפילו בחדרי החקירות הוא נהנה, כך סיפר. "רק ליברמן מבין ערבית?" גם לא עברית. רק ליברמנית, שפת ההנאה מכוח ומכסף.

כניסתו לפוליטיקה, שהותו בה ונסיקתו לצמרת מקריות לגמרי. בא, ראה שהכל פשוט כאן, צריך רק להסית, להפחיד ולשסות - ונשאר. בא בגלל המחיר ונשאר בגלל השירות. עם הקלות בא התיאבון, עכשיו הוא בדרכו הבטוחה לפסגה. בשביל מה? בשביל עוד כוח, בשביל עוד הנאה בגן עדן הזה, שבו בשבילו הכל, אבל הכל, דבש. בעליבותן של המערכת הפוליטית והמשפטית הוא ידלג לשם בקלילות, לבוש בטרנינג האופנתי שלו, שבו הוא אוהב להצטלם. דבר לא יעצור בעדו, לא שלטון החוק המפוקפק של יהודה וינשטיין ולא דעת הקהל האטומה של ישראל. קבלו את אביגדור ליברמן, בעצם כבר קיבלתם אותו מזמן. קראו את החשדות נגדו - סכומי העתק שזרמו, שמולם נראית פרשת "האי היווני" כאירוע צדקה. די היה בהם כדי לחסל את הקריירה של כל פוליטיקאי, גם ללא העמדה לדין. אבל לא בישראל.

כל זה אומר משהו עליו, אבל אומר הרבה יותר עלינו. תסתכלו על ליברמן ותראו אותנו: איך קרה שהאיש הזה עלה למעלה, זה לא מובן, זה לא מובן. ואולי בעצם כן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו