בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לאן נעלמה איראן

56תגובות

לאן נעלמה איראן? היכן האיום הקיומי שעד לפני כמה שבועות העסיק את המדינה, את צה"ל ואת העולם? אפילו ציור הפלא שהציג בנימין נתניהו באו"ם נשכח. קרה בינתיים משהו שלא ידענו עליו? אולי מישהו נותן את דעתו למה שקורה בסוריה? רוסיה וטורקיה כבר דנות בתוכנית לסילוקו של אסד, ארה"ב רואה בקואליציה האופוזיציונית את הממשל החלופי, ואפילו חיזבאללה בוחן את האופק שלו. במצרים מתנהלת מערכה פוליטית לוהטת שתקבע לא רק את מעמדו וסמכויותיו של הנשיא אלא גם את אופיה של המדינה ואת יחסיה עם מדינות האזור, בהן ישראל.

דבר מאלה לא מעניין את ישראל, שנמצאת בחופשת בחירות לפחות עד סוף ינואר. אפילו הסכסוך הישראלי-פלסטיני פקע כבועה. המהומה שחוללה פלסטין כשקיבלה מעמד של מדינה משקיפה באו"ם חלפה בקול דממה דקה. כך התנדף לו עוד איום קיומי מעל ראשינו. השאלה האם תהיה אינתיפאדה שלישית או לא תהיה, היא בסך הכל "עניין צבאי", שכאילו אין קשר בינו לבין החלטות מדיניות או תפישה אסטרטגית. צה"ל, כידוע, "ערוך לכל אפשרות" והוא יהיה גם זה שיקבע את מדיניות ישראל בשטחים. למה לבזבז את זמנם היקר של מנהיגים בעניינים טכניים שכאלה.

כי המחלוקת המדינית האמיתית איננה האם צריך לסגת מהשטחים או לא, להציע יוזמה מדינית או להמתין להיעלמו של מחמוד עבאס. השאלה הרת הגורל היא האם שלי יחימוביץ' חייבת "להתחיל לדבר" על הנושא המדיני או להסתפק ב"אג'נדה הכלכלית-חברתית". נתניהו לא נדרש, כמובן, לעשות דבר. כי המבחן המדיני העליון הוא מי ינצל את הסכסוך בחוכמה רבה יותר כדי להשיג יותר קולות. במבחן הזה ה"קולות הפלסטיניים" יכולים רק להזיק לכל מועמד.

קשה שלא להתעודד מכך ששני האיומים הקיומיים - איראן והמדינה הפלסטינית - נזקקו בסך הכל למערכת בחירות כדי להיעלם מסדר היום ומן השיח הציבורי. כך זכינו לשלושה חודשים של שקט, שראוי להקדיש לפחות את חלקם למחשבה טורדנית אחת: האם כל הסיפור הזה עם איראן ועם המדינה הפלסטינית הוא לא יותר מכלי משחק פוליטי ישראלי? שהרי כיצד השתנו חייהם של אזרחי ישראל אחרי שפלסטין זכתה במעמדה החדש? היכן הם אותם טנקים ומטוסים פלסטיניים שאמורים להתקדם לעבר כפר סבא ועפולה? בינתיים נראה שדווקא הפלסטינים הם שזקוקים להגנה מפני זרועה הכלכלית הנטויה של ישראל, שמחרימה את כספי הרשות.

איראן היא סיפור אחר. יש לה יכולות טכנולוגיות מרשימות וכוונות להיות מעצמה אזורית באמצעות יכולת גרעינית ואולי גם נשק גרעיני. אבל אם ישראל מסוגלת לשקוט על שמריה במשך תקופת הבחירות, אחרי שהעניקה לברק אובמה - לא לאחמדינג'אד - פסק זמן עד הקיץ, כיצד תוכל לגייס מחדש את דעת הקהל הבינלאומית נגד איראן? מי יאמין עוד לאיומים הקיומיים כאשר ישראל עצמה עושה ויתורים לאיראן, פעם אחת כדי שלא לפגוע במסע הבחירות של אובמה, ופעם שנייה כדי לנהל מסע בחירות ישראלי חף מהחלטות והכרזות אסטרטגיות?

הבחירות הקרובות לא יהיו על התקיפה באיראן או על שיקום תהליך השלום עם הפלסטינים. אילו אלה היו הנושאים החשובים, היו אותן חרבות שלכאורה מונחות על צווארה של ישראל זוכות לפחות לסיסמת בחירות אחת. מי שבאמת מאמין באיומים הקיומיים הללו, היה מעמיד אותם בראש סדר העדיפויות שלו ומעודד לבחור בו כדי להינצל מהם. כדאי לזכור את השקט הזה כאשר בעוד חודשיים-שלושה יתעורר המאבק על התקציב מתרדמתו ושוב יופיעו האיראנים והפלסטינים כאויבים המסוכנים של ישראל. תוספת קטנה לתקציב, עוד כמה אלפי יחידות למתנחלים, והאיום ייעלם. ישראל מעולם לא היתה בטוחה יותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו