בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לחימה, הדור הבא

5תגובות

ההתכתשות האחרונה בין ישראל לחמאס פתחה צוהר למודל חדש של עימות מזוין: מבצע "עמוד ענן" היה חיכוך אלים, א-סימטרי, שנמשך כשבוע, בין מכונת מלחמה משוכללת, שניהלה מערכה מוקפדת נגד מטרות צבאיות של החמאס, לבין המיליציות הבלתי מרוסנות של שחקן לא מדינתי, שהתמקד בתקיפת "מטרות ערך" ואוכלוסייה אזרחית.

האסטרטגיות שאימצו שני הצדדים בעימות ביטאו הפנמה של לקחים מחיכוכים קודמים, בפרט מ"עופרת יצוקה". שני הצדדים הגיעו לעימות האחרון מוכנים היטב, וכל צד יישם בהצלחה את הדוקטרינה העדיפה עליו: חמאס של תקיפה סטטיסטית מסיבית ברקטות, וצה"ל של תקיפה כירורגית והגנה אקטיבית מדויקת.

השורה התחתונה מפתיעה למדי: למרות הפער הניכר ביכולות והאסטרטגיות ההפוכות, הנזק ששני הצדדים ספגו היה מוגבל בהיקפו ושניהם יצאו מהעימות בתחושה של ניצחון ובהערכה כי הצליחו לקדם משמעותית את מטרותיהם. ייתכן כי בעימות הזה חזינו במודל חדש בעל השלכות רחבות. כדי לעמוד על המשמעות העמוקה של הדברים יש לציין מספר מאפיינים של העימות האחרון:

● העדר חתימה קרקעית. חמאס וגם צה"ל בחרו להגביל עצמם לחילופי מהלומות באש ממרחק - צה"ל בעיקר במטוסים, וחמאס ברקטות לסוגיהן ואש מרגמות.

● עימות בין חפצים מעופפים. חמאס נשען על ארסנל מגוון של נשק תלול מסלול, וצה"ל הפעיל בעיקר חימוש מונחה מדויק (שנשען על תשתית מודיעינית) להתקפה, ולראשונה בהיקף משמעותי, גם להגנה. צה"ל השיג הישגים חסרי תקדים בשילוב בין כושר הפגיעה המדויק במטרות, וכושר היירוט המתוחכם של איומים.

● אינטנסיביות לצד נזק מוגבל. הסכסוך היה יעיל ביותר במובן שהחיכוך המוגבר בין הצדדים בשמונת ימי הלחימה, הסתיים במספר מצומצם יחסית של נפגעים, מהם כ-150 הרוגים (רובם לוחמים) בצד הפלסטיני, מול אבדות בודדות בצד הישראלי (רובם אזרחים). גם הנזק שנגרם למטרות אזרחיות היה מצומצם בהיקפו, בהינתן לחימה אינטנסיבית כל כך.

● עימות יעיל מבחינה מוסרית. מספר הקורבנות מקרב האוכלוסייה האזרחית וגם הנזק הסביבתי היו קטנים בהשוואה לעבר, בהינתן העוצמה וההיקף של אמצעי הלחימה ששוגרו משני הצדדים, ובהתחשב בעובדה שהדוקטרינה של החמאס התמקדה במאמץ להסב נזק ולגבות קורבנות בקרב אזרחים.

● סיכון מוסרי. יתכן כי ליעילות המוסרית של הסכסוך, רצויה ככל שהיתה, ישנה בכל זאת השלכה שלילית אחת: מבלי להמעיט בהיקף הסבל והכאב שבכל זאת נגרם בעימות האחרון, ברצף של עימותים הנע ממלחמה כוללת לעימות סמלי, העימות האחרון מצוי קרוב לקוטב השני, באורח הדומה (אך כמובן שאינו זהה) לסימולציה ממוחשבת.

מבחינה אסטרטגית, ייתכן כי דינמיקה זו היא שאיפשרה את משך הלחימה משום שהאי-פגיעות היחסית של ישראל איפשרה לחמאס לגרור רגליים בעניין מועד סיום הלחימה והתנאים לכך. באורח דומה, היא גם הקנתה לישראל אורך נשימה בקבלת ההחלטות איך ומתי לסיים את הסבב הזה. היבט זה חשוב במיוחד, משום שהגדרה ברורה מראש של סיום מצב הלחימה, מעולם לא היתה הצד החזק של ישראל.

עמוד ענן הסתיים ללא הכרעה צבאית ברורה, אף כי שני הצדדים הפיקו ממנו רווחים פוליטיים ואסטרטגיים. בחזית הפנימית המחישה ממשלת ישראל את מחויבותה לביטחון אזרחיה ואת יכולתו הגוברת של צה"ל לספק להם ביטחון. היא גם המחישה לחמאס את המחיר שהמדינה נחושה לגבות ממנו על הטרדה מתמשכת של אזרחיה. בחזית הבינלאומית ישראל הצליחה לנהל את הלחימה (במידה רבה הודות למוסריות וליעילות הצבאית של המערכה) מבלי להיחשף לקיתונות הביקורת, שבדרך כלל מלווים מבצעים מעין אלה, ומבלי להיחשף ללחץ ציבורי בינלאומי להפסיק את הלחימה בטרם עת.

גם חמאס השכיל לנצל את המערכה לקידום האינטרסים שלו. הוא המחיש את מחויבותו לנקום על פגיעה במפקדיו ולעמוד בכבוד בעימות צבאי מול צה"ל. בכך הארגון חיזק מאוד את מעמדו הפוליטי בקרב הפלסטינים וגם בזירה הבינלאומית, שבה הוא נתפש כיום כפרטנר הכרחי ובמידה רבה אף לגיטימי.

אם יש סיכוי שהפסקת האש שכוננה בעקבות המבצע תוכיח עצמה כיציבה יותר מקודמותיה, ייתכן כי הוא נעוץ דווקא באופיו המוגבל של העימות, לצד הצלחתם האסטרטגית של שני הצדדים. אופי העימות ותוצאותיו פוטרים את שני הצדדים מהצורך בנקמה, המתלווה לתבוסה והשפלה, צורך שלרוב מניע אותם לחתור לעימות נוסף במוקדם או במאוחר.

ד"ר לויטה הוא עמית מחקר בכיר בקרן קרנגי, ולשעבר המשנה למנכ"ל (מדיניות) של הוועדה לאנרגיה אטומית. ד"ר שמשוני, תא"ל במיל', היה ראש חטיבת התכנון באגף התכנון של צה"ל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו