בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לא, אדוני השר

18תגובות

השר מאושר, ראש הממשלה גאה, המנכ"לית נוטפת חיוכים, ואף מוסיפה בלוויית חן מחוות יד, המכוונת את ראש הממשלה לעבר כיסאו. גילה ודיצה במרומי האולימפוס. יש להודיע לבני העם הפשוט על הנראה ממעוף הציפור: תלמידי ישראל מחונכים להפליא, לומדים ומרביצים אוריינות בדבקות ובאהבה, מוריהם מאושרים, הוריהם אסירי תודה, ולכן אין תמה כי אנו מובילים במקומות הראשונים בידע ובחינוך בקרב אומות העולם.

אבל אם משתלשלים עם חבל מגבהי האולימפוס, ויורדים לצעוד על אדמת ישראל, נכנסים אל יער עבות ואפל שאין בו גילה ודיצה, אין לוויית חן ואין מסיבות שררה. מערכת החינוך של שנת 2012 במדינת ישראל לוקה במחלה קשה, היא שכיב מרע שמאביסים אותו בתרופות שגויות במשך שנים; רופאיו ומבריאיו מתעללים בחולה המסכן, ולבסוף, עומדים ליד מיטתו בחלוק לבן, מחייכים, מטים ראשו מעט מעלה, ומצלמים.

הסרטן המפושט והקטלני ביותר בגופו של החינוך הישראלי הוא אורחותיהם של התלמידים. התנהגותם מתאפיינת בחוסר דרך ארץ, בגילויי חוצפה קבועים ומתמשכים, בזלזול מחפיר במוריהם, באיחורים, בחיסורים, בהתעסקות ב"מותר לי", "אסור לך", בהפרעות, בהתפרעויות במקומות ציבוריים, ועוד כהנה וכהנה התנהגויות שאוי לעיניים שכך רואות.

מי שסבור שעבדכם הנאמן נוקט לשון הגזמה, שיבוא בבקשה לעבוד כמורה למשך שנה-שנתיים. שייצא עם כיתה, נניח משכבת ח', לסיור במוזיאון, להצגת תיאטרון, שינכח בשיעור המועבר על ידי מורה שהיא "לא מספיק חזקה", ושיתעמת עם תלמיד שהוריו מטילי אימה. אגב, די לצפות מהצד במדריכים חיצוניים - מדריך טיולים, מנחה במוזיאון, שיננית שבאה להרצות בבית ספר - שכל רצונם להנחיל ידע לתלמידים הצעירים, ולראות כיצד הם נצמדים למורה המלווה בתחינה על נפשם, שיאלף את תלמידיו ויאפשר להם להוציא מלה מהפה.

הנגיף הקטלני השני המקנן בגוף החולה הוא אורחותיהם של הורי התלמידים. חולשת המערכת והתרפסותה לפניהם יכולה לפרנס חוקרים רבים למשך שנים. כל דאלים גבר. ההורה, הלא מרוצה כמובן, ירדוף את המורה כרדוף נמר אחר צבי, ישפילהו, ישמיצהו, יחפשהו, יטרידהו, ואין פוצה פה ומצפצף. לעתים גם יטרפהו. ההורים הם הבריון השולט בבתי הספר. חלקם אינם מודעים לכך, וייתכן כי אין בכוונתם להיות כאלה, אך כשכולם יכולים והכל מותר, אז אם גם יוסי שלי, ילד מוצלח כמובן, נפגע מיחסה של המורה במבחן/בכיתה/בחצר או הורדה לו נקודה/הוענש שלא בצדק או הועבר למקום ישיבה אחר וכדומה, כי אז חובתי כהורה לעזור לילדי המסכן השרוי במצוקה גדולה, ולשם כך ארכב על גבה של המורה.

הנגיף השלישי הוא אוזלת היד של המערכת מול תלמידים חצופים ופוגעניים במיוחד. תלמידים אלה משתקים והורסים שיעורים שלמים, מציקים לחבריהם, חושפים שיניהם כלפי המורים, הם אלימים, וכל הכיתה שבויה בלפיתתם. בתי הספר חוששים בדרך כלל להתמודד עמם ועם הוריהם, וכל ניסיון להוציאם מן המסגרת משול לקריעת ים סוף.

תקצר היריעה מלכתוב על מספר התלמידים הרב מדי בכיתות - עוד רעה חולה ואיומה - על המשכורות העלובות של המורים, על תהליך הכשרת המורים שהיה למשל ולשנינה, על העדר הגיבוי לבתי הספר מהעיריות וממשרד החינוך, ועוד עניינים רבים וחשובים.

ברצוני להעלות על קצה המזלג הצעות לפתרון החוליים המוזכרים לעיל: בראש ובראשונה יש להעלות את רף המשמעת בצורה דרמטית וקיצונית: משרד החינוך והעיריות, בשיתוף עם כלל בתי הספר, צריכים לייסד תקנון-על שינחה את המורים והתלמידים בהתנהגותם. חוזר המנכ"ל הקיים היום מקל מדי ואינו מיושם כהלכה. יש להנהיג פיקוח ואכיפה על יישום התקנון. תלמיד יוזהר כמה פעמים, כפי שייקבע בתקנון, הוריו יוזמנו ותינתן להם אפשרות להשפיע על בנם; לאחר מכן, אם לא יחול שיפור, יש להעביר את התלמיד למסגרת אחרת, ההולמת את התנהגותו.

עניין זה מוביל לפעולה השנייה: יש להקים בתי ספר נוספים לתלמידים שהתנהגותם בעייתית, ולחייב אותם לעבור אליהם. בתי ספר אלה יכללו תוכנית טיפולית בעבור התלמיד.

שלישית, מידור ההורים: ההורים יחויבו לנהוג בכבוד כלפי בתי הספר. הם יורשו להיכנס אליהם רק בכפוף להזמנה, ובתיאום מראש עם צוות בית הספר. הורה לא יוכל להתקשר לכל מורה בכל שעה, או לבוא כאוות נפשו לבית הספר ולתבוע לאלתר את ליטרת הבשר שלו.

אם הפתרונות הללו נדמים שטחיים, זה מתחייב מאופן הצגתם בשורה וחצי, כלואים בסד הלחץ של מאמר בעיתון. דרושה מהפכה במערכת החינוך, לא בעניין המבחנים והמיצ"בים, אלא בעניינים בוערים הרבה יותר - חינוכם והתנהגותם של ילדי ישראל - שבהם אנו פוסעים על עברי פי פחת.

הכותב הוא סגן מנהל בית ספר תיכון במרכז הארץ



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו