בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חלומה של האם הגלובלית

2תגובות

ההשכלה הגבוהה בעולם נמצאת בתנועה. הכללת ענף החינוך בהסכמי הסחר לשירותים וסחורות של ארגון הסחר העולמי, התפתחויות טכנולוגיות, הקלות בתנועה בין המדינות והדרישה הגוברת לנגישות להשכלה משנים את פני האוניברסיטאות והמכללות. התנועה היא רב-גונית, כוללת סטודנטים, מרצים, תקציבים ותוצרי מחקר, ובדרך כלל היא תנועה של העניים יותר לכיוון העשירים יותר, מהמדינות המתפתחות למדינות המפותחות. מהמזרח למערב ומהדרום לצפון. תנועה במדרגות התוצר הלאומי הגולמי, מהנמוך לגבוה.

חלומה של כל אם כבר לא מסתכם בילד עם תואר נחשב, שבצדו תעסוקה ומעמד חברתי. חלומה של האם הגלובלית, בין בייג'ינג לקייב ובין תל אביב לדוחה, כולל כיום גם תואר מאוניברסיטה נחשבת מעבר לים או לפחות מעבר לגבולות המדינה, רצוי באזור יותר מפותח מהמדינה האם.

בישראל כמעט שלא קיימים נתונים על תנועת הסטודנטים הבינלאומיים. המספרים של הבאים לכאן ועל היוצאים ללימודים בחו"ל לא ברורים, ורק עם הצטרפותה של ישראל לOECD- נאספו נתונים חלקיים על היקף התופעה וכיווניה. הסטודנט המצוי ילמד בחו"ל בדרך כלל לתואר מתקדם, והיעד הוא לרוב ארצות הברית על מוסדותיה הרבים. אולם, בשנים האחרונות, בציבור הערבי קיימת תופעה נוספת: ירדן והרשות הפלסטינית הופכים ליעדי לימודים מוכרים ומבוקשים. יותר מ-7,000 ערבים ישראלים לומדים היום בירדן וברשות, ורוב הציבור אינו מודע כלל לתופעה והשלכותיה על הכלכלה והחברה בישראל.

הסיבות לתופעה זו מגוונות. גיל המינימום בישראל ללימודים במקצועות מבוקשים רבים, שבהם קיימות אפשרויות תעסוקתיות במגזר עצמו, הוא 20, דבר שמעכב בשנתיים עד שלוש שנים את תחילת הלימודים בקרב הציבור הערבי, שאינו משרת בצבא. כך ברפואה, ברפואת שיניים, בפיזיותרפיה, בריפוי בעיסוק ובמקצועות נוספים. איכות מערכת החינוך בבתי הספר במגזר הערבי אינה מאפשרת תחרות הוגנת על מקומות הלימוד בפקולטות הפופולריות, וגם הבדלים תרבותיים בין הקמפוס האוניברסיטאי הישראלי לבין החברה הערבית אינם קלים לגישור. לימודים בירדן או ברשות הפלסטינית מאפשרים רכישת השכלה בתרבות מוכרת ומסורתית, עם ספי קבלה נוחים יותר וקירבה פיסית לישראל. כך, המגזר הערבי נע מזרחה, כשברוב העולם התנועה של מערכת ההשכלה הגבוהה היא בכיוון ההפוך.

הלימודים בירדן וברשות נהפכו לעובדת חיים. האם המערכת התכנונית של ההשכלה הגבוהה בישראל ושוק העבודה מודעים לתופעה זו? האם מדובר בתופעה הקשורה למערכת החינוך והתעסוקה בלבד, או שמדובר בתופעה רחבה יותר עם השפעה על החברה הערבית ועל החברה בישראל בכלל?

מוביליות ידועה כמיטיבה עם מערכת ההשכלה הגבוהה. היא יוצרת הטרוגניות, מזמנת מפגש עם דעות ותרבויות שונות ומאפשרת יצירתיות וחדשנות. אולם מוביליות גם טומנת בחובה סכנות, כגון בריחת מוחות מהמדינות המתפתחות, תחרות פראית על משאבים ושיקולים כלכליים המועדפים לעתים על פני אלו הלאומיים.

התופעה של הלימודים בירדן וברשות הפלסטינית בקרב הציבור הערבי בישראל היא ייחודית ודורשת התייחסות מיוחדת. ראשית, מדינת ישראל מאבדת כספים רבים, המשולמים על הלימודים בירדן על ידי הסטודנטים ומשפחותיהם. הפסד נוסף במשאבי זמן ותקציב מתקיים כאשר הסטודנט הערבי חוזר לארץ ומנסה להשתלב במקום עבודה או בלימודים לתארים מתקדמים, על סמך ההכשרה שקיבל בירדן, שלא תמיד מוכרת או מוערכת בישראל. הלומדים בירדן גם עשויים להקים משפחות בזמן הלימודים, וכך לחזור לישראל עם המשפחות החדשות, דבר שמשפיע על המאזן החברתי ביישובים הערביים ועל הנשים הערביות שחלופת הלימודים בירדן פחות זמינה להן מפאת ריחוק מהבית ומגבלות תרבותיות וכספיות. ולבסוף, בהתחשב בכך שמערכות החינוך בישראל מופרדות ומקומות העבודה במידה רבה גם כן, אנחנו מאבדים את נקודת המפגש העיקרית בין החברה הערבית ליהודית, שעוד מתחרשת במסגרת שוויונית וידידותית בקמפוס.

ד"ר ימיני מרצה בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו