בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הנוצרים בישראל: מיעוט בתוך מיעוט

38תגובות

העמק היפה המפריד בירושלים בין מוזיאון ישראל לשכונת רחביה מכונה "עמק המצלבה", כשם המנזר היווני האורתודוקסי שבו. השם נשען על מסורת נוצרית, ולפיה צמח בעמק עץ אגדי, שממנו הוכן הצלב שעליו נתלה ישוע ומת. בירושלים, שסובלנות דתית ממנה והלאה, היה אפשר לקוות שהשם העברי של העמק ישמש מעין סוכן סמוי לקבלת האחר.

"עמק המצלבה" מטמיע בשפת הדיבור של הרוב היהודי המתגורר בצד המערבי של העיר נרטיב נוצרי מכונן. אך גם אם הישראלים אימצו לשפתם את הביטוי הטעון, המציאות מראה כי חומות של חשדנות ובערות מפרידות עדיין בינם לבין המיעוט הנוצרי הפועל ביניהם ולצדם. על חומת האבן המקיפה את מנזר המצלבה רוססו לפני כשבוע וחצי כתובות נאצה בגנות ישו. ברוחן הרעה הן דומות לכתובות שרוססו על חומת המנזר הטראפיסטי וכנסיית "גבירתנו של המכאובים" בלטרון לפני חודשים אחדים.

האלימות וההטרדה אינן נעצרות בכתובות הנאצה. לא אחת הן חודרות את החומות ומגיעות אל תוך העולם הנוצרי. הן נוכחות ברחובות העיר העתיקה ביריקות, בדחיפות ובקללות המופנות כלפי אנשי דת נוצרים, ובהפרעה לטקסים ותהלוכות שהם עורכים. הבלגת רשויות האכיפה הובילה להחמרת המעשים ולהגברתם בשנים האחרונות.

הנוצרים בישראל מכונים במחקר האקדמי מיעוט בתוך מיעוט - נוכחות מזערית של הנוצרים בקרב ערביי ישראל, שהם עצמם מיעוט בחברה הכללית. המעמד הייחודי והשברירי הזה מייצג גם את יתר מרכיבי הפסיפס הנוצרי בישראל: את הנוצרים בקרב מהגרי העבודה, את אנשי הדת שבאו לכאן מתוקף תפקידם, ואת המיעוט (השקוף למחצה) של הנוצרים בקרב הדוברים עברית. מרבית אלה הגיעו לישראל על פי חוק השבות ושמרו על אמונתם הנוצרית.

כל המיעוטים הללו יחד מונים בין 250 ל-300 אלף איש, אך החברה היהודית עיוורת להם. גינוי חריף של מעשי הוונדליזם, כפי שגינו ראש הממשלה וראש עיריית ירושלים, בין השאר, הוא מעשה ראוי ומתבקש, אך כמו בעניין צקצוק הלשון של רוב הציבור כלפי המעשים הללו, מוטב לגבות את הזעזוע במעשים. הממשלה או מועצת עיריית ירושלים יכולות להתכנס באחד המוסדות הנוצריים הפועלים בירושלים זה מאות שנים, לישיבה מיוחדת שתתמקד בצורך במיגור האיבה לאחר; המצקצקים יעשו לא פחות ואולי אף יותר, אם יבקרו באחד ממאות המנזרים והכנסיות שברחבי המדינה.

מי שיעברו בשער הקטן שבחומת המנזר בעמק המצלבה יגלו קהילה נזירית קטנה וכנסייה מרהיבה, שעל רצפתה וקירותיה פסיפסים וציורי קיר מימי הביניים. בחלל מיוחד, המציין בכנסייה את מקום צמיחת העץ הקדוש, תלויה סדרת ציורים המציעה חומר למחשבה ליהודים ולנוצרים כאחד. מסורת זאת קושרת את לוט המקראי לסיפור הצלב. על פי הסיפור, לוט גידל שלושה אילנות ממינים שונים, אך אלה התמזגו באורח נסי לעץ אחד, שממנו הוכן הצלב כעבור מאות רבות של שנים.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו