בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כולנו אישתון

127תגובות

אין לי מושג מיהו הבלוגר "אישתון", ששומר על זהותו בסוד. אני יודע רק שעבודתו העיתונאית רצינית ומקצועית: הוא מטיל ספק, שואל שאלות, אוסף מידע גלוי וחסוי, מבקש תגובות, וכנהוג בעיתונות הדיגיטלית, מציג את הקישורים למקורותיו ונעזר בקוראיו להרחבת היריעה. לפני כשבועיים זומן אישתון לחקירת מצ"ח ומשטרת ישראל, שנועדה לגלות מי מסר לו מידע ומסמכים על מקרי מוות בצה"ל. עמיתי ברק רביד פרסם את הסיפור, ובעקבותיו זכה העניין לכמה איזכורים נוספים, אבל רוב כלי התקשורת התעלמו. מבחינתם, אישתון איננו חבר במועדון, אלא חובבן שהסתכן בעימות עם מערכת הביטחון, וזו הבעיה שלו.

התחקיר הצבאי של אישתון החל בשאלה פשוטה: מיהם 126 האנשים שנוספו בשנה שעברה לרשימת חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. עד מהרה התברר לו שרובם המכריע לא נפלו בהיתקלות עם האויב, או בפיגועים, אלא היו, למשל, שוטרים שלקו במחלות סופניות, או אנשים שמתו מזמן והוכרו בדיעבד כחללי צה"ל. הוא מצא פערים מביכים בין המספרים שמפרסם משרד הביטחון, לדפי החללים באתר ההנצחה הרשמי "יזכור". ככל שהעמיק לחפור, הגיע אישתון למסקנה שהתאבדות היא הגורם המוביל למוות בצה"ל - "כל שבועיים, בערך, מתאבד חייל".

אילו היה בישראל פרס פוליצר, התחקיר של אישתון היה ראוי לו. והוא מביך לא רק את השלטון, אלא גם אותנו, העיתונאים הממוסדים, שמפרסמים בערב יום הזיכרון את הנתונים הרשמיים ומסתפקים בהם. אישתון המשיך בבדיקה, וקיבל מידע נוסף מקוראיו. לדבריו, חייל בשם א' העביר לידיו העתקים של 35 מסמכי "הודעה על נפגע". הוא פרסם גרסה מצונזרת של שתיים מההודעות, כדי להראות איך מתחילה שרשרת הטיוח של ההתאבדויות בצבא.

המסמכים שפרסם אישתון אינם סודיים, ואין בפרסומם שום איום על ביטחון המדינה. הוא גם לא הסתיר את פעולותיו. בראיון ל"זמן תל אביב" סיפר אישתון שחשף בפני דובר צה"ל ומשרד הביטחון את המידע שנמצא בידיו. "הייתי בטוח שאני אקבל דפיקה בדלת", סיפר. רשויות החקירה מתנהלות לאט, ויש להניח שהן לא חטפו אותו באישון לילה אלא זימנו אותו לסור למשרדיהן בדרך פקידותית יותר. גם לא ברור אם זהותו נחשפה דרך ספק האינטרנט שלו, או שהוא הזדהה בשמו כשביקש תגובות מהגורמים הרשמיים.

הצבא הסביר בתגובתו ל"הארץ", שאישתון נחקר בגלל תלונות ממשפחות שכולות, שפרטי יקיריהן נחשפו באינטרנט. אפשר להבין את הרגישות ואי הנעימות, אבל זו לא סיבה לחקירה פלילית וציד מדליפים. יש עניין ציבורי מובהק בחשיפת הנתונים על התאבדויות בצה"ל. הם נוגעים לכל המשפחות שבניהן משרתים או ישרתו בצבא.

החיסיון העיתונאי, שמטרתו להגן על מקורות המידע, הוא עקרון יסוד בדמוקרטיה המכבדת את חופש הביטוי. השופט אליקים רובינשטיין, שהרחיב באחרונה את גבולות ההגנה על החיסיון, הזכיר בהחלטתו שאין בחוק הגדרה מיהו עיתונאי. אישתון, שפועל לבדו ובלי שכר, זכאי לאותה הגנה חוקתית כמוני וכמו כל כתב או עורך בכלי תקשורת מאורגן. מבוכת צה"ל מחשיפת ההתאבדויות של חייליו, והרשלנות המערכתית בהנצחת החללים, אינן סיבות מספיקות לפגיעה כזאת בחופש לאסוף מידע בעל חשיבות ציבורית ולפרסם אותו. הצבא והמשטרה צריכים לנזוף במי שיזמו ואישרו חקירה כזאת, במקום להעניש את הבלוגר ומקורותיו.

חקירת אישתון היא ניסיון חמור לפגוע בחופש הביטוי ולהפחיד את מי שמנסים לחורר את מסך יחסי הציבור של מערכת הביטחון. איש לא היה מזמן לחקירה כזאת את רוני דניאל, אילנה דיין או רביב דרוקר. עדיין לא. קל להיטפל לבלוגר אנונימי, שאין מאחוריו עיתון או ערוץ. אבל הבעיה איננה רק שלו. עיתונאי ישראל צריכים למחות על חקירת אישתון באותו להט שבו הם נאבקים על מקומות עבודתם. כי אם העיתונות תתנהל מעתה בצל הפחד מחקירות, היא לא תוכל לבקר את השלטון בכלל ואת הצבא בפרט.
 

עקבו אחר "הארץ" בטוויטר | עקבו אחר אלוף בן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו