בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ועכשיו הזמן לחינוך

9תגובות

העיסוק במבחנים הבינלאומיים ובהישגיה של ישראל בהם מחמיץ את הסוגיה העיקרית בדיון על החינוך בישראל. במשך כעשור ספגה מערכת החינוך של ישראל 14 קיצוצי תקציב. יום הלימודים התקצר, ואמצעים רבים התאיידו. מעמדו הפוליטי של שר החינוך הנוכחי, גדעון סער, הביא בעקבותיו שפע של תקציבים, שהושקעו בשעות לימוד נוספות, בהדרכת מורים, בהשתלמויות למורים, ובשכלול חומרי הלמידה. כל אלה סייעו גם לשיפור הציונים במבחן הבינלאומי, והם כמובן מבורכים.

זאת ועוד, במשך שנים ארוכות לא היה כל מניע לתלמידי ישראל שנטלו חלק בבחינות הבינלאומיות להתאמץ במילוי השאלונים. כתיבה רשלנית, קשקושי ג'יבריש סתמיים במקום מילוי מוקפד של השאלונים היו למאפיין מתסכל ביחס התלמידים לבחינה. אין להלין על כך כי המופקדים על ביצוע המבחנים הנוכחיים השכילו להחדיר תחושת שליחות בתלמידים וליצור תמריצים להצלחה, שתרמו להישגה של ישראל. גם עניין התרגום המוקפד, עליו יצא הקצף, ראוי להערכה. זאת במיוחד לנוכח הביקורת הנוקבת שהשמיעו בעבר מומחי האקדמיה על בעיות ניסוח במבחנים במערכת החינוך, שפגעו פגיעה קשה בתלמידים משכבות חלשות בעיקר.

אך עתה, כשהשתחררה ישראל מטראומת מעמדה העגום במבחנים הבינלאומיים, ראוי להציב במרכז הדיון את אופי הלמידה וההוראה. במסיבת העיתונאים שבה פורסמו הנתונים נאמר בפאתוס: "הגניוס היהודי חזר". משפט זה מתמצת את ההשקפה הרואה במדידה ובציון תכלית הכל. המעבר לכלכלת ידע מציג פרספקטיבה אחרת ושונה למושג חינוך איכותי. כושר ניתוח, יכולת עיבוד של ידע חדש, שימוש במקורות ידע מגוונים, חשיבה ביקורתית, יכולת שימוש בטכנולוגיית המידע - כל אלה מגדירים את דמות הבוגר הראוי במאה ה-21. אין זה מפתיע אפוא, כי החל משנת 2015 גם המבחנים הבינלאומיים יתמקדו במדדים הללו ולא עוד במדידה של שינון משמים.

אומות אחדות נערכות לשינויים הללו. כך לדוגמה, ראש ממשלת סינגפור קרא להתפכח מאשליית הישגיה הגבוהים של ארצו במבחנים הבינלאומיים. מה תועלת בהם "כאשר אין לנו יוצרים ואין לנו פורצי דרך?" שאל, והכריז על רפורמה שלא תחניק עוד את רוח היצירה והמחשבה המקורית של התלמיד. הונג קונג, אלברטה שבקנדה, ופינלנד הן דוגמאות למערכות חינוך המחוללות אף הן שינויים בדרכי ההוראה והלמידה. גישה זו מתרחקת מהקניית ידע שבלונית, אחידה וריכוזית, ומתמקדת בביזור סמכויות עמוק לבתי הספר, בידיעה כי כדי לכבוש את לבו של התלמיד ולעודדו להשקיע את כל מרצו בלימודים יש צורך בהאצלת סמכויות פדגוגיות רחבות למורים ולבית הספר

המגמה המתוארת מוכרת גם במשרד החינוך של ישראל, ויש ממלאי תפקידים מנוסים החותרים לשינוי מבנה הפעולה הקיים תוך הסטת מוקד הפעולה מתרבות המבחנים לעבר פיתוח תרבות של למידה. דוגמאות לכך ניתן לראות כבר בבתי הספר אחדים ברחבי הארץ. כדי שמגמה זו תפרח, על שר חינוך להטיל את מלוא כובד משקלו. זהו שינוי עמוק ומורכב של העתקת מרכז הכובד הפדגוגי והמנהלי ובניית אמון במוסדות החינוך. זוהי דרך חתחתים המחייבת נחישות עצומה, אך הגשמתה עשויה להביא לכך שעיני עולם החינוך יהיו נשואות לישראל בזכות איכות החינוך בה ולא בשל מיקומה במבחנים כלשהם.

פרופ' וולנסקי מלמד בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, ובמרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו