בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תעשיית הבלוף החדשה

34תגובות

הבחירות ההולכות וקרבות הופכות את זירת המדיה החברתית לרותחת במיוחד. תחקיר של "ידיעות אחרונות" חשף לא מזמן עד כמה קל לשכור שכירי חרב דיגיטליים אשר ישמיצו את המתמודד היריב, יהללו וישבחו את המועמד שלך ובעיקר ידאגו ל"תנועה". לא, הכוונה לא לה-"תנועה" אלא לסתם תנועה של גולשים שיקראו את הסטטוסים של המועמד בפייסבוק, יעקבו אחריו בטוויטר ויצפו בסרטוניו ביוטיוב.

אחת הסיבות לכך שהאינטרנט משבש את המודל המסורתי של תעשיית הפרסום היא שבניגוד למצב בעבר, ניתן כיום לעקוב אחר הדרך שבה הפרסומת מגיעה לקהל היעד שלה. הפרסומת שמופיעה בעיתון שאתם קוראים או בתוכנית הטלוויזיה שאתם מחבבים, פונה לקהלים רחבים אבל אין דרך לדעת באופן מדויק כמה אנשים צפו בה. באינטרנט לעומת זאת, המידע בהיר בהרבה וחברות כמו "גוגל" או "פייסבוק" יכולות לתת לך, המפרסם, נתונים מדויקים ומפורטים באשר לאופן שבו הפרסומת שלך נצפתה: מי צפה בה, כמה זמן הוא צפה בה, היכן הוא גר, מאיזה עמוד אינטרנט הוא הגיע אל הפרסומת, באיזה דפדפן הוא משתמש ועוד.

לא רק המפרסמים חשופים למספרים שלכאורה מספקים תמונת אמת, גם הגולשים עצמם מכירים אותם: כל גולש יודע בדיוק כמה חברים יש לו בפייסבוק, כמה עוקבים יש לו בטוויטר, כמה גולשים צפו בסרטון שהוא העלה ליוטיוב. זאת ועוד, כל גולש מכיר את האמת המודרניסטית לפיה ככל שהמספר גדול יותר, כך טוב יותר: 100 שקלים טובים מ-90 שקלים, רכב מודל 2013 טוב מרכב מודל 2012, אייפון 5 טוב מאייפון 4. מה זאת אומרת למה? זה חמש וזה ארבע, מה לא ברור?

הסגידה למספר הגדול יותר, הגבוה יותר, מקפלת בתוכה שקר (אייפון 5 לא טוב יותר מאייפון 4), והיא גם משמשת כהזמנה פתוחה לשחיתות. מכיוון שרבים מאמינים ש"מספרים אינם משקרים", אפשר לשחק בהם, לשנות אותם, להפעיל עליהם מניפולציות והם עדיין ייתפשו כמדד אובייקטיבי, שמציג אמת שלא ניתן לחלוק עליה.

זו בדיוק הסיבה שבישראל ניתן למצוא חברות רבות שמציעות את שירותיהם האדיבים לפוליטיקאים, לתאגידים ולשאר לקוחות המבקשים להגדיל את מספר האנשים שעושים "לייק" לעמוד שלהם, את מספר העוקבים אחריהם בטוויטר ואת מספר האנשים שצופים בסרטונים שלהם. הרציונל של הפוליטיקאי הישראלי דומה לרציונל של החברות שמשלמות כסף לאנשים כדי שיעמדו בתור לפני החנות שלהם רגע לפני שהם משיקים מוצר חדש: כדי לייצר מצג שווא, שקרי לחלוטין, של התעניינות.

המספרים במדיה החברתית, בוודאי אלו שקשורים בפעילות של הפוליטיקאים, הם מספרים הנגועים בבלוף. חלקם הגדול נרכש בכסף שהועבר לחברות המתמחות בתעשיית הבלוף הזאת. ככל שהגולשים ימהרו להפנים זאת וידחו את הזיוף, כך ימהרו הפוליטיקאים להוציא את הכסף שלהם ושלנו על שיטות שיווק ראויות יותר מהפעלת אלפי אינדונזים שמקליקים על סרטונים של פוליטיקאים ישראלים ביוטיוב.

ד"ר דרור הוא ראש המסלול לתקשורת דיגיטלית בבית הספר לתקשורת של המכללה למינהל

האם השיח הציבורי הפך לבלוף אחד גדול? כיצד ניתן לחשוף אותו?


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו