בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

על גבול הציות

34תגובות

ברשימה שהתפרסמה ב"הארץ" ביום שישי שעבר, הציג דב הלברטל, אדם חרדי, שורה של שאלות על אודות גבולות הציות לחוק. הלברטל מתנסח כמי שמציב את השאלות הללו לעצמו, אבל אני מניח שלא היה מפרסם אותן אלמלא רצה לפנות לציבור שאינו מחזיק בדעותיו ולאתגר אותו.

אלה שאלותיו: מה יהיה עלי לעשות לנוכח חקיקה, או לנוכח פסיקות של בית המשפט העליון, הגוזרות לחלל שבת, לפסול רשימות לכנסת שאין בהן ייצוג לנשים, לאסור מילה ולגייס לצה"ל את כל בחורי הישיבות. שאלותיו נגזרות מסוגיית "גבול הציות", אשר פילוסופים של המוסר ואנשי תורת המדינה שפכו עליה נהרות של דיו, ולדעתי לא מצאו לה פתרון מניח את הדעת. עיסוק תיאורטי בסוגיה הזאת מאפשר להציג עוד שאלות תיאורטיות, כגון מה עלי לעשות אם כנסת פגאנית תצווה על הקרבת קורבנות אדם למולך או, אם נהיה מתונים יותר, על הצטלבות לפני כל סעודה.

מוטב, אם כן, להתמודד עם כל שאלה שהציג הלברטל לגופה ולהציע לה פתרון שיקל את התחבטותו. החברה הכללית הציעה פתרון לבעיית חילול שבת, ודומני שהשואל לא יכפור בכך שיהודי שומר שבת אינו נכפה לחללה. דווקא חילונים מקשים מדוע מקפידים מנגנוני המדינה על שמירת שבת, גם אם פקידיה אינם שומרי מצוות, ומדוע נאסרת תחבורה ציבורית בשבת, ומדוע נסגרים בשבת רחובות במקומות יישוב שלא כל תושביהם דתיים.

השאלה השנייה קשה יותר, ודעתי היא שבכפוף לערך השוויון המגדרי צריך לפסול מהתמודדות בכנסת מפלגה אשר מצעה אוסר על בחירת נשים, אבל אין טעם לאכוף בחירה בנשים על ציבור בוחרים הבוחל בכך.

השאלה השלישית היא הקשה מכולן, מפני שמילה היא פגיעה ללא השב בגופו של אדם אשר אינו יכול לחוות את דעתו על הפגיעה בו; אבל גם בעניין זה ההתלבטות היא דווקא של אנשים הסבורים כי אין למול אדם כל עוד לא הגיע לגיל הבינה, שכן בישראל אדם שאינו נימול נדחק לדרגה נחותה בסולם האזרחות, ומוטב לו שבלכתו לשירותי הגברים יצניע את עורלתו.

השאלה הרביעית, זו שבגללה, אני מניח, כתב הלברטל את רשימתו, קלה לפתרון, לפחות מצדה העקרוני: אי אפשר לכפות על חרדים לשרת בצבא, לא משום שההימנעות מכפייה היא צודקת מבחינה מוסרית, אלא מפני שכפייה לא תעזור להגנת המולדת. אי לכך, המדינה צריכה לנהל מערכה בקרב החרדים נגד השתמטות בחוריהם מנשיאה בעול, ולהימנע מכל סיוע כלכלי לאברכים ולמוסדות המחנכים להשתמטות. הבחירה בהשתמטות תעלה לחרדים במחיר כלכלי, אבל היא לא תאלצם לעבור על מצוות דתם, אם אמנם ההשתמטות נמנית עם המצוות שמוטב להיהרג ולא לעבור עליהן. לעניין זה אוסיף שאין בהלכה מצווה האוסרת לשרת בצבאות הגויים ועל אחת כמה וכמה בצבאה של מדינת היהודים, ומכאן שהשתמטותם של רוב החרדים משירות בצבא אינה נובעת מעיקרון דתי, אלא מאסטרטגיה שתכליתה למנוע מהם להתעמת עם אתגרי המודרנה. זו הוכחה לעליבותה של החרדיות ולא לכוחה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו