בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עמימות בסכנה

33תגובות

ארבעה ימים בלבד אחרי ההחלטה על ההכרה במדינה הפלסטינית ספגה ישראל מפלה נוספת בעצרת האו"ם, שלמרות חשיבותה והשלכותיה, לא זכתה כלל לתגובת הממשלה והעומד בראשה. ואולם ההתעלמות של בנימין נתניהו מההחלטה של עצרת האו"ם ב-3 בדצמבר, הקוראת לישראל להצטרף בלא דיחוי לאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT) ולפתוח את מתקני הגרעין שלה לביקורת של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) - לא תמנע את מה שמסתמן כחלק מתהליך מתמשך. התהליך הזה עלול להוביל ללחצים של הקהילה הבינלאומית על ישראל לשים קץ למדיניות העמימות שלה.

174 מדינות הצביעו בעד ההחלטה ושש הצביעו נגדה: ישראל, קנדה, ארה"ב ושלוש המדינות המשמשות באחרונה כעורף האסטרטגי של ישראל במאבקיה הבינלאומיים, איי מרשל, מיקרונזיה ופאלאו. באותו יום אימצה העצרת עוד שתי החלטות בתחום הגרעין, הקוראות למדינות שאינן חברות ב-NPT (ישראל, הודו וקוריאה הצפונית) לאשרר אותה בהקדם. הפעם הצביעו 180 מדינות בעד ורק שתיים התנגדו - ישראל והודו. במקרה הזה, ארה"ב הצביעה נגד עמדת ישראל ובעד הסעיפים הקוראים לה להצטרף ל-NPT.

ההחלטות המתקבלות בעצרת האו"ם אמנם אינן מחייבות מבחינה חוקית, והעצרת אינה יכולה להטיל סנקציות על מי שמפר אותן, אך הן משקפות את הלכי הרוח של הקהילה הבינלאומית, ויש להן משקל מדיני ומוסרי. ראש הממשלה יכול לומר בטלוויזיה, "לא מעניין אותי מה האו"ם יגיד", אך להצטברות של ההחלטות באו"ם ולבידודה הגובר של ישראל במישור הבינלאומי עלולות להיות השלכות שליליות מרחיקות לכת.

בישראל בטוחים כי מדיניות העמימות הגרעינית נהנית מחסינות ולכן אפשר לדבוק בה בלי חשש מלחץ בינלאומי. החסינות הזאת מבוססת בין השאר, כך משוכנעים בירושלים, על ההסכם שהושג ב-1969 בין ראש הממשלה גולדה מאיר לנשיא ארה"ב ריצ'רד ניקסון, שלפיו התחייבה ישראל לא להכריז על היותה מדינה גרעינית, ואילו ארה"ב הבטיחה שלא להפעיל עליה לחץ להצטרף ל-NPT. הממשלים האמריקאיים אמנם מילאו עד כה את התחייבותה של ארה"ב, אך באחרונה מצטרפת ארה"ב שוב ושוב להחלטות הקוראות לישראל להצטרף לאמנה. בהתייחס לחזונו של הנשיא אובמה על עולם חופשי מנשק גרעיני, איש אינו יכול לערוב לכך שבשלב מסוים לא יתחיל הממשל להפעיל על ישראל לחץ בתחום הגרעין. ייתכן שיעשה זאת, למשל, כדי להביע אי שביעות רצון מפעולותיה והחלטותיה בסוגיה הפלסטינית. החלטת העצרת, הקוראת לישראל לפתוח את מתקניה הגרעיניים לפיקוח, באה על רקע סירובה להשתתף בוועידה בינלאומית שתדון בפירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני - שהיתה אמורה להתכנס החודש, ושאיראן וכל מדינות ערב הודיעו שישתתפו בה. הממשל האמריקאי אמנם נחלץ לסייע לישראל והודיע, כי "עקב המתיחות הגבוהה באזור, התזמון אינו מתאים לקיום הוועידה" ולכן יש לדחותה, אך על נתניהו להבין כי מדובר בהישג זמני; נראה כי ארה"ב תצטרף להחלטה על קביעת מועד חדש לקיום הוועידה.

ראש הממשלה יכול להמשיך ולהתעלם מן המתרחש בבניין האו"ם, אך אז הוא עלול להיות מופתע אם יתברר, שמהאולם שבו שירטט את הקו האדום לתוכנית הגרעין האיראנית ייצא הקצף דווקא על תוכנית הגרעין הישראלית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו