בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקרב עוד לא אבוד

52תגובות

אקסיומה חדשה נוספה לחוקי הלוגיקה: בנימין נתניהו ראש הממשלה הבא. את האקסיומה הזאת מפמפמים לנו השכם והערב לא רק אנשי ימין, אלא גם מרבית הפוליטיקאים (בשפה ישירה או עקיפה) וכן טובי הפרשנים בכל כלי התקשורת. מטבען של אקסיומות הוא, שאין צורך להוכיחן. הן חלק מההנחות שבבסיס ההוכחות. הוודאות שמייחסים אצלנו לניצחון הליכוד ביתנו בבחירות היא כמו הוודאות שאנו מייחסים לאמרה של פרמנידס, שהיש ישנו והאין איננו.

הבחירות נגמרו, הכריז שלום ירושלמי בראיון לרזי ברקאי בגלי צה"ל (26.12). הבחירות הוכרעו זמן רב מראש, במהלך אחד - איחוד הליכוד עם ישראל ביתנו - אמרה רינה מצליח באותו ראיון. אלה רק דוגמאות ספורות המייצגות קונסנזוס רחב שאיש אינו מעז לערער עליו.

כשאומרים שהבחירות נגמרו מחליפים את הדרמה בשעמום. מחליפים את האקטיוויזם והרצון להצביע ולהשפיע בחידלון או בייאוש. למה להשתתף במשחק שתוצאותיו ידועות מראש? איזה תפקיד יש לרצון במציאות דטרמיניסטית? כשאומרים שהבחירות נגמרו עוזרים להן להיגמר ומנציחים את שלטון הימין.

אסור להתעלם מהתפתחויות מרתקות הרומזות שהקרב לא הוכרע. ראשית, האם האיחוד של הליכוד עם ישראל ביתנו הוא אכן קלף מנצח? כבר עתה ניתן לומר, שהתשובה היא לא. השלם כאן קטן בהרבה מסכום חלקיו, והסקרים מראים שהרשימה המשותפת כבר צנחה מ-42 ל-35 מנדטים, ואף ל-33 מנדטים על פי סקר נרחב של מינה צמח, וסביר שתמשיך להישחק.

כתב האישום שגובש נגד אביגדור ליברמן וחקירתו המחודשת הופכים אותו מנכס לנטל, במיוחד לאחר העדות של דני אילון. מספר שתיים של נתניהו לא יהיה כנראה אפילו שר בממשלתו, והוא מתפקד כאבן ריחיים על צווארו. לולא האיחוד, היתה ישראל ביתנו מתאדה לאטה והליכוד היה מתחזק על חשבונה. במקום זה, שתי המפלגות שוקעות מחובקות; ואם יימשך התהליך של איבוד מנדט בשבוע, הן יידרדרו לכ-30 מנדטים ביום הבחירות.

כאלוף ההכשלה העצמית ביצע נתניהו מספר שיא של טעויות ערב הבחירות. הוא אמנם מתהדר בהורדת מחירי הסלולר, אבל הצליח לאבד את השר החברתי והפופולרי ביותר בליכוד, האחראי לכך, משה כחלון. הוא תלוי בש"ס, שעל פי כל הסקרים יכולה לתפקד כלשון מאזניים בין הגושים (בלעדיה אין לימין רוב), אך מדרדר את יחסיו אתה לשפל, מטיל עליה את אשמת יוקר הדיור ומאיים לקחת ממנה את משרד השיכון.

ש"ס כבר פתחה במתקפת נגד חזיתית, שייתכן שתעלה לליכוד-ביתנו במנדטים נוספים. יותר מזה, היא עשויה להבהיר שהיא לא בכיסו, ואף לחבור למפלגות המרכז (העבודה, התנועה, יש עתיד), שממילא אינן מתכוונות לגייס חרדים, על בסיס חברתי וכלכלי.

טעויות נוספות של נתניהו הן שבירתו ימינה, מלחמתו ההיסטרית בנפתלי בנט, שרק חיזקה את הבית היהודי, ודירדור חסר תקדים במעמדנו הבינלאומי. נתניהו שוכח, שבקרב בין הגושים מצביעי הימין המתון יכריעו, ודווקא אותם הוא מאבד.

לנתניהו היו נתוני פתיחה מצוינים, אבל יש לו גם יצר הרס עצמי מפותח. לכן הקרב אינו אבוד. לכן הכל פתוח. מוכרחים להצביע ולהשפיע. אם נתניהו מצביע שוב ושוב נגד עצמו, למה שמישהו בכלל יצביע בעדו?
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו