בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מרחב משותף בין הים לירדן

57תגובות

ישנה עובדה אחת די ברורה במהלך קמפיין הבחירות הנוכחי, והיא שאין לאף מפלגה תוכנית לסיום הסכסוך. לא לליכוד, שמתלבטת כיצד ליישר את נאום בר אילן עם מצע המפלגה שטוען שהפלסטינים רוצים להשמיד את ישראל; לא נפתלי בנט, שמתגלה כסרבן וכמשיח שקר המציע הצעה מגוחכת, יהירה ובעיקר מסוכנת שכוללת בית סוהר בשטחי A ו -B ל-2.5 מיליון פלסטינים החיים בגדה; ובוודאי שלא למפלגת העבודה, שמדברת בסיסמאות ואינה מקדמת כל רעיון אופרטיבי לפתרון הסכסוך, ואף מקדשת את פרויקט ההתנחלות. גם הצעתה של בל"ד: מדינה פלסטינית בגדה ומדינת כל אזרחיה או כל לאומיה בישראל - אינה פרקטית. 

במקביל - 45 שנה אחרי הכיבוש ו- 20 שנה אחרי החתימה על הסכם אוסלו - האסטרטגיה הקיימת, של הפרדה בין ישראל לפלסטין, מתבררת כעסקה בלתי אפשרית למימוש. הגיע הזמן, בעיקר לשמאל הציוני, להודות שתוכנית שכוללת פלסטין ריקה מיהודים כבית לאומי לעם הפלסטיני וישראל כבית לאומי לעם היהודי - הם עם פניהם למזרח ואנחנו כמאחז מערבי בלב הפראים - אינה צודקת, אינה הוגנת ולא יכולה לעבוד. עסקה המונעת גישת יהודים לאזור שהוא לב לבו של הקשר בין העם היהודי למולדתו (הכולל את חברון, שילה ובית אל), ובמקביל אוסרת על הפלסטינים כניסה לחלקים גדולים ממולדתם (הערים והכפרים שמהם גירשה אותם ישראל בנכבה), לא יכולה לפתור את הסכסוך. עם זאת, אי אפשר גם להמשיך עם המצב כפי שהוא. הפרדה גזעית ושלילת זכויות אזרח ואדם ממיליוני פלסטינים בחסות הכיבוש הישראלי, אינן מאפשרות המשך קיום מוסרי, בטוח, בריא ותוסס של יהודים במרחב המזרח תיכוני, והן מעמידות בסכנה

את כל הפרויקט הלאומי היהודי, ואת המשך קיומה של ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית.
כדי להבטיח את המשך הציונות יש להחליף את פרדיגמת ההפרדה בפרדיגמת השיתוף. שיתוף המרחב בין הים לירדן בין יהודים וערבים. אין מדובר במדינה אחת. מדינה אחת דורשת מהישראלים והפלסטינים ויתור על לאומיותם והיא מתכון לכישלון, ולכן מדובר, עדיין, בשתי מדינות. ישראל על 78% משטחי ארץ ישראל/פלסטין המנדטורית, ופלסטין על 22% (לא מאית האחוז פחות). אבל בשונה מתוכניות אוסלו, מיד לאחר הקמת מדינת פלסטין על הצדדים להיכנס לתהליך שלא יסתיים לעולם של הקמת וניהול קונפדרציה משותפת. קונפדרציה הדומה לאירופה בהתאמות הנדרשות. תוכנית שתי מדינות במרחב אחד.

היתרון הגדול בתוכנית כזו הוא טיפול מלכתחילה בסוגיות הליבה, ובראשן המתנחלים והפליטים. במסגרת תוכנית כזו פליטי הנכבה בדור הראשון יזכו לפיצויים כספיים בגין רכוש שנגזל מהם. הפליטים בדור הראשון (שמיעוטו עוד בחיים) והשני יוכלו להחליט בין שלוש הצעות: א. התאזרחות במדינות שבהן הם חיים; ב. הזמנה להתאזרחות במדינות ה-OECD שיסכימו לקחת חלק פעיל בפתרון הקונפליקט; ג. הגירה לארץ ישראל-פלסטין. במידה ואלו יבחרו להגר לישראל גופה הם יקבלו מיידית מעמד של תושב קבע ואזרחות בפלסטין. בתמורה 120,000 המתנחלים החיים ממזרח לגדר/חומת ההפרדה יוכלו להמשיך לגור בהתנחלויותיהם כתושבי פלסטין שומרי חוק ואזרחי ישראל. בצורה הזאת שלוש מהסוגיות הטעונות ביותר בסכסוך באות על פתרונם, והם פינוי מתנחלים, שיבת הפליטים והמאזן הדמוגרפי של ישראל.

הפתרון המוצע לעיל, שדורש עדיין פיתוח והרחבה, פותח פתח לפתרונות בסוגיית שיתוף ירושלים, שיתוף המשאבים בין ישראלים לפלסטינים, צמצום הפערים הכלכליים האדירים בין ישראלים לפלסטינים ובעיקר שותפות גורל בין הישראלים הפלסטינים. שני העמים כבר הוכיחו את מחויבותם, עוצמת רגשותיהם ונכונותם להקריב בעבור שטחים בארץ ישראל/פלסטין, והם מודעים לכך שגורלם להיות תלויים אחד בשני או להיות תלויים אחד ליד השני.

מאתנו, הישראלים, יידרש מחיר יקר והוא הפריווילגיות שלנו – שימוש במנגנוני כוח לייהוד הארץ ועדיפות בחלוקת המשאבים בכלל - על פני הפלסטינים בתוך תחומי הקו הירוק ומעברו. מדובר במחיר יקר ללא ספק. אולם כאשר משלמים מחיר יקר ומקבלים משהו יקר בתמורה מדובר בעסקה טובה , מה שנקבל בתמורה יקר מפז, והוא התקבלות לתוך מרחב המזרח תיכוני.

דן גולדנבלט הוא מנכ"ל משותף של איפקרי – מרכז ישראל/פלסטין למחקר ולמידע. 
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו