בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ג'נוסייד, שנה א'

47תגובות

בסעיף 38 בתשובת המדינה לעתירה שהגישו אסירים פלסטינים הכלואים בישראל נגד האיסור שהוטל עליהם ללמוד בקורסים של האוניברסיטה הפתוחה, מופיעים הדברים הבאים: "נעיר כי עיון ברשימת הקורסים ה'פופולריים' המבוקשים ביותר בין האסירים הביטחוניים באוניברסיטה הפתוחה, מעלה כי אחד הקורסים המבוקשים יותר, אותו למדו חלק ניכר מן האסירים הביטחוניים היה 'ג'נוסייד' - רצח עם. והדברים מדברים בעד עצמם".

זהו הסעיף היחידי, מתוך 101 סעיפי התשובה, שאינו נושא אופי משפטי או פורמלי, ולכאורה היה אפשר לפטור אותו בלא כלום; ואולם למעשה סעיף זה חושף (ביודעין או שלא ביודעין) את המוטיווציה הגזענית והנקמנית מיסודה, העומדת מאחורי ההחלטה למנוע מהאסירים הפלסטינים ללמוד באוניברסיטה.

בשל אופי הלימודים באוניברסיטה הפתוחה למדו בה במשך שנים אסירים פלסטינים, וחלקם אף השלימו תואר ראשון במוסד. ראשיתו של האיסור על לימודים אקדמיים באוניברסיטה הפתוחה בוועדה שהקימה הממשלה ב-2009, כחלק מהמאמצים לשחרורו של גלעד שליט. הוועדה מצאה שהאסירים הפלסטינים מקבלים "פריווילגיות שונות, מעל ומעבר למתחייב על פי הדין, הישראלי או הבינלאומי" (כך בתשובת המדינה), והחל מ- 2011 הופסקו בפועל לימודיהם. משנוכחו בשירות בתי הסוהר ובפרקליטות כי יקשה עליהם להגן על החלטה גזענית זו, לאור עתירה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בנצרת, הוחלט בשירות לאסור גם על לימודיו של אסיר ביטחוני יהודי שלמד באותה עת באוניברסיטה הפתוחה.

כך או אחרת, הן בית המשפט המחוזי (במאי) והן בית המשפט העליון (ב- 24 בדצמבר) דחו את טענות האסירים בנימוקים משפטיים פורמליסטיים שונים, וקיבלו את עמדת המדינה כי מדובר ב"טובות הנאה" שאין חובה לספקן לאסירים ביטחוניים, וכי אין סיבה לתת לארגוני הטרור דרך לשדרג (כך בתשובת המדינה) את חבריהם במהלך ריצוי עונשם.

אבל מה לקורס על ג'נוסייד ולכל זאת? ראשית, יש להדגיש שעמדת המדינה, שהתקבלה כאמור על ידי בית המשפט העליון, פוגעת בערכי יסוד דמוקרטיים ומדיפה ריח חריף של גזענות, גם בלא הטיעון המקומם על אודות הקורס. ואמנם, אין ספור טיעונים משפטיים הועלו בדיון בנוגע לזכויות האסירים, להבדלים בין אסירים פליליים לאסירים ביטחוניים ועוד; ואולם נראה כי הטענה לגבי הפופולריות של הקורס בקרב האסירים באה לרמוז לשופטים במה בעצם הדברים אמורים, ועם מי יש להם עסק - עם חבורה של טרוריסטים צמאי דם החושפים, מבלי משים, את נטייתם לרצח עם.

אולי טוב שבפרקליטות לא טרחו לעיין בחומרי הקורס, כי אילו היו עושים כן ספק אם היו משתמשים בטיעון דמגוגי וגזעני זה. לו עיינו ב 12 ספרי הלימוד של הקורס היו מגלים כי מדובר במפעל חינוכי מופתי, הבוחן באופן ביקורתי ונוקב מעשי ג'נוסייד שהתרחשו במהלך ההיסטוריה המודרנית - מרצח העם של האינדיאנים במאה ה 18 ועד רואנדה וטיבט בסוף המאה העשרים. הקורס, שפותח על ידי פרופסור יאיר אורון וצוות מומחים נרחב, מתמודד באומץ עם השאלות הקשות שמעלים מעשי הג'נוסייד - ובכלל זה סוגיות שמדינת ישראל מסרבת לדון בהן, כמו רצח העם הארמני - וכולו מופת לערכים הומניסטיים ואוניוורסליים.

מצער גם שהאוניברסיטה הפתוחה, שנציג מטעמה נכח בדיון בבית המשפט העליון, לא יצאה בפומבי נגד השימוש הדמגוגי של הפרקליטות בקורס על הג'נוסייד; ועוד יותר מצער שמוסד אקדמי זה, שנשמת אפו היא השכלה נגישה לכל אדם, לא בחר לעמוד לצד הסטודנטים שלו, בשעה שדרכם להשכלה גבוהה נחסמת בשרירותיות ומתוך מניעים פסולים. ההחלטה למנוע מהאסירים הפלסטינים את הזכות ללימודים היא פגיעה נוספת בעצמאות האקדמיה בארץ והיא מסמלת עוד שלב בתהליך ההידרדרות של ישראל אל תהום הגזענות.

ד"ר מינץ-מנור הוא חוקר של תרבות חז"ל, חבר הסגל הבכיר באוניברסיטה הפתוחה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו