בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החולשה שהצמיחה את הרפז

15תגובות

פרשת הרפז מסמנת, לפי משרד מבקר המדינה, כשל בהתנהלות הצבא מול הדרג המדיני - בעיקר בגלל איסוף המידע על שר הביטחון וסביבתו על ידי לשכת הרמטכ"ל, וטיפולו של הרמטכ"ל ב"מסמך הרפז". מבלי להיכנס לתוכן של הקביעה הזאת - ניתן לטעון, כי ככל שהיה כאן כשל הוא נבע ממאזן העוצמה בין הדרגים, שדווקא החליש את הרמטכ"ל.

יכולתו של הצבא להפגין עצמאות מול הדרג הפוליטי ואף לסכל את רצונו אינה נובעת מהגדרות פורמליות, אלא מיחסי העוצמה בין הדרגים. הצבא מפגין עצמאות-יתר ומרחיב את סמכויותיו, כאשר הפוליטיקאים נזקקים ל"שירותי הלגיטימציה" שלו. שירותים אלה נדרשים, למשל, לצורך תמיכה בנסיגה משטחים מול התנגדות הימין (מה שחיזק את מעמדו של הרמטכ"ל אהוד ברק מול ממשלת רבין), או, להבדיל, כאשר הצבא מבין, כי הפוליטיקאים יימנעו מלרסן אותו מחשש לדה-לגיטימציה מצד הימין (מה שחיזק את מעמד הרמטכ"ל שאול מופז מול ממשלת ברק באינתיפאדה השנייה). עוצמת הצבא גוברת בעת כהונתה של ממשלת מרכז-שמאל, או בעת כהונתו של שר ביטחון שאינו גנרל בדימוס, או כאשר שורר מתח ביחסים בין שר הביטחון לראש הממשלה.

הכלל הזה עובד גם בכיוון ההפוך. לכן, התלות של הפוליטיקאים בצבא פחתה מאוד בעת כהונת ממשלת נתניהו, בשל השילוב של רגיעה ביטחונית עם העדר תהליך מדיני. הממשלה אף הגדילה את תקציבי הצבא, כך שהצבא נזקק לפוליטיקאים, אך הם לא נזקקו לצבא, כפי שקורה כשהממשלה מעוניינת להפחית את ההוצאה הביטחונית ואז היא נדרשת לשיתוף פעולה של הצבא. ממשלה ימנית יעילה בריסון הצבא בנסיבות אלה, ובפרט כאשר תיק הביטחון הופקד בידי רמטכ"ל לשעבר (ברק) שתלות ראש הממשלה בו - לצורך קיום הממשלה ולגיטימציה בינלאומית - העניקו לו סמכות רחבה בניהול ענייני הצבא (דבר שלא זכה לו בממשלת אולמרט).

עם מאזן כוחות כזה היו לברק המניע והיכולת להצר את צעדי הרמטכ"ל גבי אשכנזי, ובוודאי למנוע ממנו למנף את הפופולריות הציבורית שזכה בה כמשקם הצבא. ריסון הרמטכ"ל מתחיל, אפוא, בעקבות כינונה של ממשלת נתניהו ב-2009, לאחר שנתיים של יחסים תקינים בין ברק לאשכנזי.

בין אם היו אלה מהלכים לגיטימיים ובין אם הפגנת כוח, הם נתפרשו בלשכת הרמטכ"ל כניסיון לפגוע ברמטכ"ל וביכולתו לתפקד, כפי שמסר עוזר הרמטכ"ל ארז וינר למבקר המדינה. לנוכח זאת, היה וינר נחוש "להגן על הרמטכ"ל ועל יכולתו לפקד כראוי על צה"ל". לכן נענו בלשכת הרמטכ"ל להצעות בועז הרפז לאסוף מידע על הנעשה בלשכת שר הביטחון, כשם שהחשש כי מסמך הרפז הוכן בסביבת השר גרם לאשכנזי להימנע מהצגתו לשר, שמא יחריף את העימות עמו.

לו מאזן הכוחות היה נוטה לטובת הצבא כבעבר, אשכנזי היה יכול לערב את ראש הממשלה, אך הוא האמין שנתניהו מגבה לחלוטין את ברק. במאזן כוחות אחר אשכנזי היה יכול גם לעשות את אשר עשו לעתים קודמיו - לצאת בגלוי נגד השר הממונה עליו. אלא שחולשת הרמטכ"ל דחפה אותו לפעולות מגננה, אלה שמבקר המדינה חקר. המחמירים יראו במגננה זו חתירה של הרמטכ"ל נגד השר והמקילים סטייה אתית בלבד. אך עדיין מדובר במגננה, הרחוקה מאוד ממפגני העוצמה של הצבא שראינו בעבר.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו