בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

להחביא את הערבים

49תגובות

והרי האבסורד: כדי לסייע לאזרחים הערבים בישראל, מפלגות שמאל ומרכז חייבות להסתיר את הערבים במרתפים. להתרחק מכל שיתוף פעולה עם מפלגות ערביות ולעטות מסיכות לאומניות. רק כך יוכלו לקבץ עוד כמה מנדטים יהודיים, שאולי יאפשרו להן להעניק שיירים מעט יותר דשנים לאוכלוסייה הערבית אחרי שייבחרו.

השמאל נתפש כשוחר זכויות, כמחסום בפני גזענות ופשיזם, גדוש בחמלה כלפי נזקקים ומדוכאים. בישראל גם המפלגות הערביות הן שמאל. זהו שמאל חברתי, כי אין לו ברירה. הוא צמח מתוך אוכלוסייה פגועה, כזאת שבאופן מובנה נושמת אידיאולוגיה חברתית שיעדה סילוק הקיפוח והאפליה. למפלגות ערביות אין כלל אופציה להיות ימין כלכלי, לקדם ניאו-ליברליזם או לייצג אג'נדה של בעלי הון. לא שאין שכבה עשירה ומשגשגת בקרב הערבים בישראל, אבל לה יש מספיק נציגים יהודים שיקדמו את ענייניה.

לכאורה, לא יכול היה להיות דבר ראוי יותר, מדויק מבחינה אידיאולוגית, ובעיקר, בעל פוטנציאל אדיר לשינוי חברתי, מאשר שילוב ידיים בין המפלגות הערביות למפלגות השמאל והמרכז-שמאל היהודיות. אבל איך אפשר לשלב ידיים עם מפלגות של אוכלוסייה שנחשבת ל"אויב"?

התוצאה הפוליטית טרגית עוד יותר. מפלגות השמאל והמרכז חייבות לשמור על מרחק ביטחון מן הערבים, אם ברצונן להגדיל את משקלן האלקטורלי. שהרי מי יצביע בעבור מרצ אם זו תקיים מסע בחירות משותף עם בל"ד או אפילו עם דעם, ולכן, מי יסתכן בכך שמעל שלטי חוצות או על גבי אוטובוסים יתנוססו להן כרזות שאומרות "זהבה גלאון-חנין זועבי". ואם כך מרצ, קל וחומר העבודה או התנועה של ציפי לבני. שתיהן מוכנות כמובן להכריז על כוונתן לשפר את מצב הערבים בישראל, אבל רק מרחוק.

גם ש"ס, סמל החברתיות המזרחית, נושאת דגל הקיפוח העדתי, בולמת בחריקה את חמלתה כאשר היא מגיעה לערבים. היא מאוד מעוניינת בקולותיהם, וגם מקבלת אותם בחלק לא קטן מן היישובים הערביים, ובתנאי שיצביעו בעבורה כבודדים. קואליציה עם מפלגות ערביות לא באה בחשבון. ש"ס אמנם לוחמת באפליה, אבל היא לא מפלגה מתאבדת.

החרם שמטילות מפלגות יהודיות על המפלגות הערביות ממילא דוחק את אלה לאגף האימפוטנציה. ללא שותפות יהודית והכרה בלגיטימיות שלהן, סיכוייהן לשפר את מצבם של בוחריהן, לתקן עוולות כלכליות וחברתיות, או אפילו לקבוע את תכני ספרי הלימוד הנלמדים בבתי הספר הערביים, נותרים אפסיים. מפלגות אלה נאלצות, באופן פרדוקסלי, לתפוס טרמפ על מפלגות שמאל ומרכז ישראליות כדי להשיג איזה בדל עצם, עוד פיסת תקציב, או מעט רעש בכנסת. וזוהי ממילא ברית של עלובים, שהרי בשנים האחרונות גם מפלגות הלא-ימין נאלצו לקבץ נדבות בשולי נתיבו של המכבש הימני.

באין תוחלת להישג כלשהו, שינוי חברתי שבזכותו יוכלו להלך בגאווה בין מצביעיהן, נותר למפלגות הערביות להיאחז במאבק הפלסטיני בגדה וברצועה. אבל כך הן מרחיקות עצמן שלוש פעמים: המפלגות היהודיות לא יסתכנו לגעת בהן אפילו במקל, חלק גדול מן הציבור הערבי אינו רואה בהן את נציגותיו, ומפלגות הימין היהודיות אימצו אותן כסמל לבגידה לאומית, המאפשר להן להכתים את האוכלוסייה הערבית כולה.

התוצאה היא שמבחינת החברה היהודית והערבית, המפלגות הערביות הן "נציגות-נפקדות", חסרות כל משקל וערך. מנקודת מבטן של מפלגות השמאל, הן מחסן של "מנדטים רעילים", מסוכנים לשימוש. זהו אכן שמאל ייחודי. כזה שחייב להדיר ולהסתיר את לקוחותיו אם ברצונו לסייע להם. להיות ימני כדי להיות שמאלי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו