תמונה אחת שווה

אבי שילון
אבי שילון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אבי שילון
אבי שילון

מבין כל ההיבטים העקרוניים והמשמעותיים הכרוכים בפרשת מסמך הרפז, ראוי לשים לב לאנקדוטה שמביאה לידי ביטוי עוד פרק עגום בסיפור הזה: העימות ביחס לפרסום צילום של גבי אשכנזי, אשר הצית, לדברי דובר צה"ל לשעבר, אבי בניהו, "מהומת אלוהים" - לא פחות! - בינו ובין יועצו של שר הביטחון, ברק סרי.

על עצם הילדותיות ורדיפת הכבוד הגלומות בוויכוח על תמונה, עוד תמונה, אחת מני רבות, שסביר להניח כי מעטים מקרב הישראלים שנחשפו אליה בכלל הקדישו לה מחשבה - אין טעם להוסיף.

מה שמעניין הוא האופן שבו הצטיירה התמונה בעיני אנשי הרמטכ"ל. לטענת בניהו, התמונה, אשר צולמה על ידי צלם משרד הביטחון והופצה על ידו, זכתה לאותה תגובה משום שאשכנזי נראה בה "עם עיניים סגורות, לא מרוכז". הבטתי בה פעם ועוד פעם, ושוב פעם. להלן העובדות שנגלות ממנה: הרמטכ"ל עומד עם נשק בהצלב, המחסנית צמודה לאם-16 המקוצר שלו, חולצתו מכופתרת לעילא, ומבטו מוטה לרצפה, ספק משועמם ספק ממתין בקוצר רוח לשיחת מסדרון בין אהוד ברק, בחולצה שחורה מרושלת, לגדי אייזנקוט, שמקמט מעט את מצחו, במעין חוסר שביעות רצון.

תמונת הסכסוך בין אבי בניהו לברק סריצילום: אריאל חרמוני / משרד הביטחון

קצפם של אנשי לשכת הרמטכ"ל יצא על הפצת הצילום, משום שלהבנתם אשכנזי נראה בו לא ממוקד ועייף. אשכנזי בעצמו הטיח את העיתון שבו פורסמה התמונה בפני יועץ השר, והדגיש במרירות, "שיהיה גם לך שנה טובה וחג שמח".

מה שמתמיה אינן המתיחות והחשדנות בין הלשכות, כפי שנחשפו באירוע הזה, אלא העובדה שהצילום בכלל נתפש כפוגעני. שהרי אשכנזי משתקף בו, יותר מכל דבר אחר, בדיוק באופן שבו ביקש להתקבע בדימוי הציבורי עם מינויו לתפקיד: מפקד קרבי וענייני. גם אם יש מי שיזהו כי ניכרת בו עייפות, עם הנשק על גופו הוא נראה עייף כחייל ששב משדה הקרב; גם אם יש מי שיזהו כי אינו מתמקד בדברי ברק לאייזנקוט, עם המחסנית הדרוכה על נשקו הוא נראה כלוחם שקץ בדיבורים. אשכנזי - שבחר במרוצת כהונתו לא להתראיין כדי לבטא ענייניות, ונחשב על ידי מביני דבר כמי שתרם רבות לשיקום הצבא - אכן מצטייר מהצילום כמפקד שבא לעבודה. גולנצ'יק שמעדיף מעשים על פני דיבורים, שמרגיש קרוב יותר אל האם-16 מאשר להתלחשויות מסדרון.

בהחלט ייתכן שבמסגרת העוינות בין שר הביטחון לרמטכ"ל היתה כוונה זדונית מצד יועצי ברק בפרסום התמונה. אך אם היתה כזאת, היא בעיקר מדגישה גם את הפרשנות השגויה שלה אליה. הפער בין האופן שבו יועצי התדמית והתככנים הפוליטיים (כך, בעצם, מצטיירים עוזרי הרמטכ"ל במדים, ואנשי שר הביטחון על אזרחי) פירשו את התמונה, לאופן שבו היא נתפשת בעיני האדם הסביר, משמעותי. הפער הזה הוא בדיוק השדה העכור, המגוחך וההרסני שבו משחקים יותר מדי יועצי תדמית, לצד בכירים בישראל. ההשתלטות של יועצי התדמית/תקשורת/פרסום על כל חלקה טובה סביב אוזני הבכירים היא כה דורסנית, עד שהיא גורמת להם לפספס גם את המציאות המדומה שהם מבקשים לבנות.

זה נכון באשר לפרשת מסמך הרפז, וזה נכון גם בנוגע לרוב הספינים המעיקים שאנו נאלצים לסבול מדי יום במערכת הבחירות הזאת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ