בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לכו להצביע

108תגובות

השאלה המכרעת בבחירות היא מהי שאלת הבחירות. מעטות הפעמים שהתשובה כה חדה. במלותיו של ביל קלינטון: זו הדמוקרטיה, טמבל.

כשיתפזרו העננים תשוב איראן. אך גם השאלה הקיומית היא שאלת הדמוקרטיה. כשישראל נתפשת כסוג של איראן עימות עם צ'אק הייגל הוא רק ההתחלה. כשהלך יצחק רבין בדרך הדמוקרטית ההפוכה, נסמך על שותפות עם אזרחי ישראל הערבים, הוא ידע שדרך הכרזת העצמאות והמתינות המדינית תהפכו לחבר האסטרטגי של קלינטון. לישראל של פייגלין-בנט מצפה בדידות במלחמת גוג ומגוג.

ואיראן כאן. הכנסת המסתמנת תמנה יותר מ-40 ח"כים דתיים קיצוניים, מלווים בעשרות שכפולים "חילוניים", כשילוש דנון-לוין-רגב, נבחרי המתפקדים הפייגליניים. מול איום כה ברור על עצם הדמוקרטיה אמור הגיוס להיות כללי.

תשובה דמוקרטית ראשונה היא ההצבעה. למרות החמיצות, לנוכח עליבות הלא-ימין - בבחירות הללו יש לקחת חלק. ואכן נחמץ הלב. ב"תעלת בלאומילך" הופך בומבה צור את אלנבי לוונציה. כשמהלל הכרוז את היוזם, קם בומבה צור בביישנות רק כדי לגלות שהתהילה מיוחסת לראש העיר, הטרמפיסט המוחלט. מי שראו את המחאה מראשיתה זיהו מיד את מכווני המשרה בכנסת - שהנה הם מגיעים אליה; בשעה שהיוזמת האמיתית דפני ליף עומדת לדין על תקיפת שוטרים. אך גם כשהאבסורד הציני הלא-אותנטי חוגג בדרך לכנסת - בפשיזם הגזעני צריך להילחם באמצעות הצבעה.

למצביעים לסוגיהם כמה אפשרויות סבירות. אנשי ימין דמוקרטים מסוג השילוש מרידור-איתן-בגין לא אמורים להיות מסוגלים להצביע לליכוד הפייגליני. להם האופציה הסבירה היא התנועה של ציפי לבני. כך הדבר גם בעבור הקהל הרחב של המרכז בכלל. לבני איננה ליף, אך היא דומה לה באותנטיות. רצונה בהסדר מדיני וקריאתה לפעולה משותפת מול האיום הקיצוני - שנרמסו בידי חבריה שהגיעו מעולם הריאליטי הטלוויזיוני - הם כנים. יושרה אינה מספיקה, אך יש לה חשיבות אמיתית כעת.

למצביעי השמאל העמוק יש אפשרות מתבקשת בדמות חד"ש. לדאבון הלב, מול עליית הקיצוניות היהודית והערבית עלולה חד"ש להיפגע. כדאי שזה לא יקרה. השפעת רצח רבין היתה רבה בגלל ההיפוך המוסרי של "החטא וגמולו", מוביל הפגנות ההסתה הוא שנבחר. לשכר ועונש יש משמעות. חד"ש של דב חנין וידידיו פעלה יותר מהידוע למען הדמוקרטיה, וגם חלקה האמיתי במחאה היה רב משניכסה לעצמה.

למצביעי השמאל הרחב יותר מתבקשת ההצבעה למרצ. ליום זה נועדה מפלגת שולמית אלוני. מוטב היה אם למול האיום על הדמוקרטיה היתה מרצ מציגה רשימת בעלי משקל מסוגם של אלוני, יאיר צבן, אמנון רובינשטיין וחבריהם, אך גם כך מרצ גדולה ככל האפשר היא צו השעה של הדמוקרטיה הישראלית המתערערת.

למול חולשת הדמוקרטיה עולה שאלת אחוז החסימה. לא בכדי ככל שהועלה האחוז רבו הקולות שנפלו מתחתיו, וירד שיעור ההשתתפות בבחירות. אחרי הבחירות - שנקווה שאינן האחרונות - תעמוד חובה להוריד את אחוז החסימה, ולאפשר לקולות שעוברים תחתיו לנדוד למפלגות קרובות. הצורך בהשתתפות דמוקרטית מחייב כתובות מגוונות ואטרקטיוויות. אך עד שתשונה השיטה כדאי שהקולות ישפיעו. גם אם יהיה לימין האנטי דמוקרטי רוב, 63 חלש משמעותית מ-68. הפעם כל קול קריטי. ועדיין, ייתכן שסמוך לבחירות ייראה שלגבי אחת מהמנסות לעבור את מחסום 75 אלף הקולות, ההימור אינו גבוה מדי.

בניגוד לרושם בתקשורת, הבחירות עדיין לא התקיימו. סוקרים אחראים כקמיל פוקס ורפי סמית מזהירים שהפעם האי-ביטחון בהצבעה עצום. הימין הקיצוני עדיין לא ניצח. הדמוקרטיה עדיין לא נפלה. לכו להצביע.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו