בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הימין אפקטיבי יותר

50תגובות

ניתוחי מערכות הבחירות בישראל לוקחים בחשבון הצבעה מסורתית, מצביעי פעם ראשונה, מתלבטים, קולות צפים, והשפעות סוציו-דמוגרפיות שונות. אבל אחת מתופעות הבחירות החשובות והמעניינות ביותר כמעט שאינה זוכה לתשומת לב: ההצבעה למפלגות שלא עוברות את אחוז החסימה - קולות שאינם נספרים בהסכמי עודפים ובחישובי המנדטים ושמחזקים עוד יותר את המפלגות החזקות.

המספרים מראים שלתופעה, המכונה "הצבעה לא אפקטיבית" או "קולות לא אפקטיביים", יש השפעה מרחיקת לכת על תוצאות הבחירות בישראל. זאת ועוד: ההצבעה הלא אפקטיבית בקרב מצביעי הימין שונה מזו של השמאל והמרכז הליברלי, באופן שמעניק לגוש הימין המקצין יתרון של כשלושה מנדטים; כלומר, עוד כוח בכנסת, שלפעמים מכריע בין הליכה לאופוזיציה לבין החלפת ראש ממשלה מכהן.

במערכות הבחירות בעשר השנים האחרונות (2009 ,2006 ,2003), המפלגות הרבות שלא עברו את אחוז החסימה (14 לפחות בכל פעם) גרפו ביחד בין שלושה לשישה מנדטים (103,904 182,688 קולות). רוב הקולות הללו ניתנים בעקביות למפלגות הפונות למרכז-שמאל.

דפוסי ההתארגנות של המפלגות הלא אפקטיביות משתנים בין הגושים הפוליטיים: במרכז הליברלי מדובר בעיקר במפלגות קטנות מאוד, שמתמודדות במערכת בחירות אחת ואז מתפרקות. גם בשמאל יש מפלגות כאלה, אך רוב הקולות הלא אפקטיביים שם מתרכזים במספר מועט של מפלגות, השבות ומתמודדות בבחירות במשך שנים רבות, בלי קשר למרחק שלהן מאחוז החסימה. טרם נרשמה מפלגה כזאת שהצליחה להיכנס לכנסת בסופו של דבר.

בימין מספר המצביעים הלא אפקטיביים יורד בהתמדה, ובבחירות 2009 הוא היה זניח (כ 10,000 קולות בלבד). יוצאי דופן הן "חרות" ו"הברית הלאומית המתקדמת" - שתיהן סיעות בכנסת שנהפכו ללא אפקטיביות עם התרסקותן - וכן ממשיכי דרכו של כהנא, שב 2006 "ביזבזו" לימין כשני-שלישים מנדט, במה שהתברר כחזרה של האידיאולוגיה הכהניסטית למרכז הבמה הפוליטית.

תופעה מובהקת נוספת היא היעדרן הכמעט מוחלט של מפלגות לא אפקטיביות הפונות לציבור הערבי. הנתון הזה יכול לעניין, בין היתר, את המלינים על מספר המצביעים המצומצם בקרב הציבור הערבי.

הבחירות בפתח. בימין, הרב שלמה יצחק שוקל לרוץ שוב ויכול לעלות לגוש בחצי מנדט. בשמאל ובמרכז, עולם כמנהגו נוהג: "עלה ירוק", "הירוקים" ומפלגת דעם שבות ומתמודדות, וביחד מאיימות לנגוס 2% 3% (כשלושה מנדטים) מקולות הבוחרים, מבלי שאף אחת מהן מתקרבת לשני האחוזים הנדרשים. למפלגות המרכז הליברליות הצטרפה "ארץ חדשה", בניסיון שני של אלדד יניב להקים מפלגה שקורצת לימין ולשמאל כאחד, ובניחוח בועט במיוחד. הטרנספורמציה של "השמאל הלאומי" ל"ארץ חדשה" התרחשה תוך כדי המחאה החברתית, והיא עושה שימוש מרשים במדיה החברתית. עם זאת, עיקר התמיכה בה מתבטאת במרחב המקוון, ועתידה לוט בערפל.

למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה בעבר ואינן מתקרבות אליו בסקרים כעת, לא חסר מידע על סיכוייהן הנמוכים. אך פרישתן מהתמודדות ברגע האחרון היא לאו דווקא התוצאה הרצויה. חשוב מאוד לזכור שלהצבעה לא אפקטיבית יש ערך מעבר למניין הקולות: כחברה, אנחנו מעוניינים לאפשר שינוי של הכוחות הישנים וצמיחת כוחות חדשים, להלחיץ ולאתגר את הפוליטיקה, ולסלול נתיבים להשפעה פוליטית. עצם האפשרות של הצבעה לא אפקטיבית נותנת לדמוקרטיה ערך שהצבעה אפקטיבית לבדה לא יכולה לתת.

אך האם הערך המוסף הזה משמעותי מספיק גם בהתמודדות חוזרת לכנסת? ובהתמודדות שלישית? ומה לגבי התמודדות רביעית או חמישית? מתלבטות ומתלבטי המפלגות הלא אפקטיביות יצטרכו להכריע: האם לשפר את מצב המנדטים ולהתחזק בכנסת מול הימין - או להצביע לאלטרנטיבות שכנראה לא ייכנסו לכנסת. כותב מאמר זה מצדד באפשרות הראשונה.

ד"ר הופשטטר הוא מרצה למדע המדינה ופעיל בחד"ש



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו