בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוק יסוד: פיזור הערפל

21תגובות

חוק יסוד: הצבא מ-1976 נועד לפזר את הערפל ולהגדיר בבירור את מערכת היחסים, את הכפיפות ואת חלוקת האחריות בין שר הביטחון והממשלה לבין הרמטכ"ל. הצורך בחוק נולד לאחר שוועדת אגרנט, שחקרה את מחדלי מלחמת יום הכיפורים, פטרה את הדרג המדיני מכל אשמה והטילה אותה על הרמטכ"ל וצה"ל. הבעיה היא, שחוק היסוד שבא להבהיר הותיר את המצב מעורפל למדי. הוא השאיר שטחים אפורים גדולים שבתוכם יכולים שר ביטחון ורמטכ"ל השבויים בראיית עולם קונספירטיבית לנהל מאבק איתנים ביניהם ולפגוע קשות בתפקודה של מערכת הביטחון.

מערכת היחסים בין מפקד הצבא לבין שר הביטחון, ראש הממשלה והממשלה כולה נותרה לא ברורה ונתונה לפירושים שונים. לפיכך, "המלחמה", כפי שכינה אותה עוזר הרמטכ"ל, אל"מ ארז וינר, בין אהוד ברק לגבי אשכנזי התנהלה במסגרת החוק ובחסותו. וינר הסביר למבקר המדינה שפעולותיו נעשו "במטרה למלא את תפקידו כעוזר הרמטכ"ל, להגן על הרמטכ"ל ועל יכולתו לפקד כראוי על צה"ל", כאשר "לשכת שר הביטחון פעלה לפגוע ברמטכ"ל ויכולתו לתפקד". כלומר, הוא פעל כפי שמצופה ממנו ובהתאם למצב החוקי הקיים.

חוק יסוד: הצבא קובע, כי "הצבא נתון למרות הממשלה", וכי "השר הממונה מטעם הממשלה על הצבא הוא שר הביטחון". אשר לרמטכ"ל קובע החוק, כי "הדרג הפיקודי העליון בצבא הוא ראש המטה הכללי", וכי "ראש המטה הכללי נתון למרות הממשלה וכפוף לשר הביטחון". חוק יסוד: הממשלה קובע לעומת זאת, כי "הממשלה אחראית בפני הכנסת אחריות משותפת; שר אחראי בפני ראש הממשלה לתפקידים שעליהם ממונה השר".

כאן מתחיל הבלבול. הרי הצבא נתון למרות הממשלה, אך שר הביטחון ממונה מטעם הממשלה על הצבא. לא ברור בדיוק מה הכוונה בכך שהשר "ממונה על הצבא". ממונה על מה בדיוק? על תפקודו של צה"ל? על פעילותו המבצעית? על נורמות ההתנהגות של בכירי הצבא? על החלטות מקצועיות של הרמטכ"ל?

החוק גם קובע, כי הרמטכ"ל נתון למרות הממשלה וכפוף לשר הביטחון. מהי אותה מרות לה נתון הרמטכ"ל ומה הכוונה בהגדרה "כפיפות לשר"? שוב לא ממש ברור. כך יכלה להתנהל לה מלחמה בין השר לרמטכ"ל בלי שהממשלה, שהוא נתון למרותה, מעורבת בפרשה החמורה הזאת, ובלי שראש הממשלה מתערב בה. זאת למרות שחוק יסוד: הממשלה קובע כי "שר אחראי בפני ראש הממשלה לתפקידים שעליהם ממונה השר". אך אחראי באיזה מובן? האם בפרשת מסמך הרפז וה"מלחמה" מול אשכנזי מעל ברק ב"אחריותו" כלפי נתניהו?

המצב מסתבך כאשר החוק עוסק בהחלטה על מינוי רמטכ"ל: "ראש המטה הכללי יתמנה בידי הממשלה לפי המלצת שר הביטחון". כלומר, שר הביטחון אינו ממנה אלא רק ממליץ. מכאן משתמע, כי השר אינו יכול לפטר רמטכ"ל, משום שלא הוא ממנה אותו. כך יכולים להידרדר יחסי שר ורמטכ"ל כמו במקרה ברק-אשכנזי, אך שר הביטחון אינו יכול לשים לכך קץ באמצעות פיטוריו של יריבו המר. חוק יסוד: הצבא גם אינו קובע קריטריונים לבחירת הרמטכ"ל, מהן אמות המידה להתאמתו לתפקיד ומהו משך כהונתו.

מבקר המדינה ממליץ בדו"ח על פרשת "מסמך הרפז" לעגן בכתובים את תהליך בחירת המועמדים לתפקיד הרמטכ"ל, "שיישען על קווים מנחים, אמות מידה ודרישות כשירות לתפקיד". אם אחת מתוצאות בדיקת המבקר תהיה אכן חקיקה המסדירה את תהליך בחירת הרמטכ"ל, ואולי גם ניסוחו מחדש של חוק יסוד: הצבא, נצא כולנו נשכרים מאחת הפרשות המכוערות והמזיקות בתולדות מערכת הביטחון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו