בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הדמגוגיה של עמוס עוז

192תגובות

לו הייתי מייצג את הקו של מפלגת העבודה, הייתי מתייחס ביתר פירוט ומחויבות לנושא המדיני על השלכותיו, ושם דגש על החתירה לשוויון בין יהודים לערבים. אך למרות זאת, מכל ראשי המחנה האנטי-ליכודי שלי יחימוביץ' היא המועמדת הבולטת ביותר. היא מנהיגה מפלגה בנסיבות לא קלות, ועושה זאת תוך שימת דגש על רמת ואיכות חייו של האזרח, ועל מצוקותיו.

ועל אף הטענות נגדה, כל זה לא נעשה אגב הזנחת הדרך המדינית, שהרי מפלגת העבודה הודיעה מעל כל במה על מחויבותה לפתרון שתי מדינות, הזהירה מפני גלישה מסוכנת למדינה דו-לאומית, תומכת בחידוש המו"מ עם הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס, ומביעה סלידה מהימניות הנוקשה שהשתלטה על סיעת הליכוד בכנסת ומעמדותיו של נפתלי בנט.

אינני מבקש מעמוס עוז לתמוך בעבודה, והוא יכול לדבר כאוות נפשו על יתרונותיה של מרצ, אבל לומר שיחימוביץ' גרועה מאהוד ברק, משום שהוא טען שאין פתרון והיא טוענת שאין בעיה - זו אמירה מופרכת בעיני. גם סופר גדול יכול ללקות בדמגוגיה פשוטה - תקיפת היריב על מה שלא אמר ועל מה שלא התכוון לעשות.

קביעותיו של עוז לא נופלות על אוזניים ערלות. בעבר השוו פובליציסטים כבר השוו את יחימוביץ' לגולדה מאיר על סרבנותה המדינית. יחימוביץ', ועמה הנהגת מפלגת העבודה, בחרה בדגשים חברתיים וכלכליים שאפשר למתוח ביקורת על פרטיהם, אבל יש גם להעניק תמיכה גדולה למגמה, לאכפתיות ולזיהוי הבעיה.

לדעתי, ראוי שהבוחר שמגדיר עצמו כשמאל-מרכז יצביע בעבור מפלגות היסטוריות שגם בצוק העתים לא התפוררו לרסיסים. העבודה חוותה עריקה מבישה של ארבעה מראשיה - שמעון פרס, אהוד ברק, עמרם מצנע ועמיר פרץ - ואף על פי כן גילתה כוח חיות ויכולת שרידות. "יש עתיד" ו"התנועה" אינן אלא המשך ישיר לכל התנועות שעלו וקרסו בלא להותיר דבר.

ניסיון לגמד את העבודה ואת העומדת בראשה אינו צודק. בינתיים היא הראשונה שהודיעה שלא תכהן בממשלת נתניהו-ליברמן, והיא תהווה כנראה את חוד החנית של אופוזיציה מדינית, כלכלית וחברתית. אני מסכים עם עוז, שהממשלה הבאה שמסתמנת מסכנת את עצם קיומה של ישראל ואת ערכיה הדמוקרטיים. ואולם, בחירות אינן סוף פסוק בכל הנוגע לבניית אלטרנטיבה הולמת שנהנית מתמיכה ציבורית. יש לטכס עצה כיצד להקים תנועה חוץ-פרלמנטרית פעילה ותוססת, שתסלול דרך לשינוי המקווה בבחירות הבאות.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו