בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ש"ס עושה לליברמן את העבודה

28תגובות

"כוכבית גיור" היא הדבר הטוב ביותר שליברמן יכול היה לייחל לו. עד שהציבור "שלו" נזכר שהאיש "שלהם" בכנסת עסוק בעיקר במה שמטריד אותו, ולא במה שמטריד אותם (דיור, יוקר המחיה, פנסיה וכו'), באה ש"ס והחזירה את השיח לאזור הנוח של הגזענות. נוח לישראל ביתנו, נוח לש"ס ונוח לרוב המפלגות, שנציגיהן אצו לפרסם בעמודי הפייסבוק שלהם תגובות ברוסית, מלאות פאתוס ואהבה למגזר. במצב כזה, אין צורך לעסוק בעמדות המפלגות או להתמודד עם נתונים בעייתיים ומצעים מופרכים. אפשר פשוט לחבק רוסי מחמד ולנוח.

גם המחאה הצבועה ששטפה את דפי העיתונים ומסכי הטלוויזיה מאז שידרו ש"ס את "תשדיר הבורקס הרוסי" עלולה להטעות ולבלבל. בעקבותיה, אפשר עוד לחשוב לרגע שאנחנו חיים במדינה עם תקשורת פלורליסטית, הדואגת לייצוג ראוי של כל שכבות האוכלוסייה ונשכבת על הגדר ברגע שמפלגה אחת סורחת, ובוחרת לייחס לציבור שלם דימויים גזעניים, מבטא כבד ובלונד בוהק.

אז זהו שלא. ש"ס בעצם לא המציאה דבר. חטאה היה שבמקום טפח היא חשפה טפחיים.

חוקרי תקשורת מבדילים בין שני סוגים של גזענות במדיה: גזענות גלויה וגזענות "מוסקת". הראשונה היא מובנת מאליה; השנייה היא המקרה שבו תפישות גזעניות מוטמעות בתוך הייצוגים השונים, כך שהן פועלות באופן בלתי מודע על הצופה. בש"ס פשוט לא השכילו להבין שגזענות גלויה - דהיינו שיקסעס רוסיות בעלות מבטא כבד - זה נורא ניינטיז. היום, כדי לייצר אפקט אמיתי צריך ללכת על קטע מתוחכם יותר, הנמנה עם הסוג השני.

במשך שנים ייצוגם של העולים על גבי המסך הישראלי היה מזערי, סטריאוטיפי ושטוח. מחקר של הרשות השנייה, שנערך באמצע העשור הקודם ובחן את ייצוג העולים בטלוויזיה המסחרית, מצא כי העולים כמעט שלא נראו על המסך והוצגו בעיקר בהקשרים שליליים, כדמויות פאסיביות וכ"אחרים". התקשורת, שהבליטה את סיפורי הספר על זונות, מאפיה ופשע מאורגן, צבעה ציבור שלם בצבעים אחידים וקודרים, ובכך יצרה סטריאוטיפים שדבקו בו. מאז לכאורה חל שינוי וייצוגים אלה הוצאו מגבולות הפוליטקלי קורקט, אך השינוי הוא קוסמטי בלבד ואינו מהותי. ציבור הרוסים עדיין נמצא בשוליים, כמעט נעדר ביחס לחלקו באוכלוסייה, ועדיין מייצגות אותו דמויות סטריאוטיפיות שעברו ריכוך. את הזונות והמאפיה של שנות ה-90 החליפו השומר, האשה בעלת ההתנהגות הלא נאותה והגברתן שאמור לאיים על הגיבור.

גם בחדשות העולים ממשיכים לככב בעיקר במדורי הפלילים. כשיוצאי ברית המועצות לשעבר מבצעים פשעים חמורים, הם כבר אינם ישראלים אלא הם חוזרים להיות רוסים, עם יחס מקל לאלימות ואהבה גדולה לשתיית כל מה שבוער.

התקשורת הישראלית גם הוכיחה שהיא אינה סובלת מבטא: הכתבת והמגישה הבלונדינית בעלת המבטא נטשה מוזגוביה הורדה ב-2006 ממסך ערוץ 2 בגלל תלונות צופים על המבטא שלה. לא זכור לי שמי מעמיתיה בחברת חדשות 2 יצא להגנתה. היא סולקה כלאחר יד, כדי לא לעצבן לאף אחד את העין או את האוזן. מאז, אגב, איש כבר לא הסתכן.

לכן מבחינת ליברמן, צדיקים, מלאכתם נעשית בידי אחרים. הוא באמת לא צריך לעשות דבר, חוץ מלהוסיף מדי פעם קצת זרדים למדורות שמבעירים סביבו ולמלמל לעצמו כרגיל: "הכל גן עדן".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו