בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אסונו של ולדימיר ביטון

26תגובות

ראש העיר דימונה, מאיר כהן, סיפר פעם כי נישואי התערובת הביאו לכך שבעירו מסתובבים ילדים עם שמות כמו ולדימיר ביטון או סרגיי וקנין. אם שמם של הילדים לא גרם להם לבעיית זהות, תשדיר הבחירות של ש"ס, שמציג חתונה בין צעיר מזרחי לצעירה רוסייה, ודאי יעשה זאת. לא משום שהתשדיר בז להליכי גיור מהירים - גיור בפקס - אלא משום שהוא לועג בכלל לנישואי תערובת ומחזק סטריאוטיפים.

הצעיר כהה עור, נמוך, לא יודע מהחיים שלו (מגלה רק מתחת לחופה שזוגתו אינה יהודייה), הצעירה גבוהה מהחתן בראש, בעלת מבטא כבד, טובת מראה, ומי יודע, אולי זה עזר לה איכשהו לזכות בגיור זריז. ראשי ש"ס, אריה דרעי ואלי ישי, אישרו את התשדיר הזה, כנראה מתוך מצוקת מנדטים שמחייבת שימוש בכל התחמושת המוכרת של התנועה. אמנם דרעי מצהיר, שהוא פועל לאיחוי השסע העדתי וכו', אבל קמפיין הבחירות מוריד אותו ואת חבריו למקומות נמוכים, אפלים וגזעניים שספק אם יביאו עוד מנדטים, אבל בוודאות יתקעו את ש"ס באותו מקום חשוך שבו היא נמצאת מאז הקמתה.

קיומה של ש"ס הוא מטרד בעבור ישראלים חילוניים בכלל, ובעבור ישראלים ממוצא מזרחי בפרט. יהדות התורה היא תנועה יותר קיצונית ואורתודוקסית מש"ס, אבל מקומה בפוליטיקה ובחברה הישראלית מצומצם. לעומתה ש"ס, שהוקמה כדי לתת מענה לאפליית המזרחים בעולם התורני, גדלה והתפתחה לכדי תנועה בינונית בגודלה, עם מעגלי השפעה רחבים ויומרות גדולות יותר. מאז הקמתה ב-1984 היא לקחה חלק בכל הממשלות, למעט שתי קדנציות. בעוד שמקומה של יהדות התורה בקרב אשכנזים בכלל, חילוניים ודתיים כאחד, הוא זעום, מקומה של ש"ס בקרב הישראלים ממוצא מזרחי גדול בהרבה. זה לא משום שיש יותר מזרחים חרדים, אלא משום הזיקה של רבים מהמזרחים למסורת.

זהו אחד משני מקורות הכוח של ש"ס. מקור כוחה השני הוא העבודה שעשתה התנועה מאז הקמתה בקרב השכבות החלשות בפריפריה ובשכונות. ש"ס סיפקה לאותם אנשים חינוך חינם מגני הילדים ועד הישיבות, ומקורות פרנסה במוסדות שהקימה, במשרדי הממשלה שבהם שלטה ובמועצות הדתיות.

יש מזרחים שש"ס היתה בעבורם קרש הצלה. מדובר, על פי רוב, באנשים מעוטי השכלה, משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות בפריפריה. למתוחכמים יותר היא סידרה ג'ובים במוקדי כוח שלטוניים ודתיים. אולם למזרחיות עצמה ש"ס עשתה שירות גרוע מאוד. הרשעתם של כמה מבכיריה, ובהם אריה דרעי ושלמה בניזרי, בפלילים, ההקצנה הדתית שהובילה את ש"ס לתחרות פנימית עם יהדות התורה בשאלה מי יתמוך יותר בהשתמטות משירות צבאי, הריטואל של התבטאויות גזעניות והצטדקות - "לא הבינו את דברי הרב", וחוזר חלילה - השאירו את ש"ס באותו מקום שבו החלה. לכאורה, תנועה סקטורלית שמתיימרת לפעול לקידום המזרחים שומרי הדת והמסורת, אך בפועל מי שתוקעת את בוחריה בגטו שלא מקדם אותם אל עבר ישראליות מתקדמת ואינטגרטיבית.

העובדה המצערת היא שהרטוריקה של דרעי וחזרתו כעבריין מורשע לפוליטיקה, מאפילות גם על הישגים גדולים של החרדים המזרחים, כמו יוזמתה של עדינה בר שלום, בתו הבכורה של הרב עובדיה יוסף, שהביאה להקמתה של מכללה חרדית בירושלים בתחילת העשור הקודם. לפני שנה וחצי, בטרם החליט לחזור לש"ס, שקל דרעי להקים מפלגה חדשה תחת השם הסמלי "תיקון". הוא הצהיר אז, כי "זו לא תהיה מפלגה סקטורלית כמו ש"ס; מה שהתאים בשנת 84' לא רלוונטי עכשיו". חזרתו לש"ס עקב דרישתו של הרב יוסף, נועדה למנוע קרע ופיצול בקרב מצביעי ש"ס. התוצאה בפועל היא שאולי כרגע אין קרע, אבל זה לא חשוב, כי בן-לילה הוא חזר לרטוריקה העדתית והסקטורלית. אין כאן לא תיקון ולא התקדמות, רק נסיגה. אם חזרתו של דרעי מסמלת גם חזרה לערכים של שחיתות ורמיסת שלטון החוק, הדרך של ש"ס תגרום נזק גדול לוולדימיר ביטון וחבריו, למזרחיות, ובעיקר - לישראליות.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו