בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ארבע ממותות - וכולם מתעלמים

97תגובות

שבוע בדיוק לפני קיומן, כבר ניתן לקבוע שמדובר בבחירות המשעממות בתולדות מדינת ישראל. אחוז ההצבעה צפוי להיות הנמוך אי-פעם, והאזרחים שבכל זאת יגררו את עצמם לקלפיות, יעשו זאת בחמיצות, כמי שעושים טובה וממלאים חובה, ולא כמי שלוקחים חלק בחגיגה הגדולה של הדמוקרטיה.

חשוב להבין למה זה קורה. על העדרה של תחרות אמיתית, כזאת שמבוססת על קריאת תיגר ואלטרנטיבה רעיונית כוללת, כבר נכתב כאן לא מעט. אבל זו לא הסיבה היחידה. מחסור בעיסוק תקשורתי וציבורי ודאי שאינו ההסבר: מדובר במערכת בחירות ארוכה ומתמשכת, לשמחתם הגלויה של הפוליטיקאים, שכובשים כל חלקה טובה באמצעי התקשורת המשודרים, המודפסים והאינטרנטיים. אפילו בסופי השבוע לא ניתן להימלט מהם, בעודם שועטים מ"שבת תרבות" אחת לשנייה (כאילו יש משהו תרבותי, או סתם משמעותי, בעוד הצהרה של אופיר אקוניס במתנ"ס של קרית מוצקין). אלא שהרעש שרובם מייצרים הוא בעיקרו רעש לבן, כזה הנובע מריקנות גדולה וגם משקף אותה.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים ישירות אליכם

לריקנות המדכדכת הזאת יש הסבר; ארבעה הסברים למען האמת. על מפתנה של ישראל, ושל ממשלתה הבאה, מונחות ארבע שאלות מפתח. כולן אקוטיות, כולן גלויות ומוכרות, כולן שלובות זו בזו - ומכולן מקפיד חלק הארי של המתמודדים והמפלגות להתעלם. בעלי דעה ועניין, חלקם במעמד מקצועי נכבד, מנסים איש בתורו להציף לראש סדר היום את הנושאים הללו. לפרוץ סדק בחומת השתיקה וההשתקה. ללא הועיל. המומחים נובחים, או ליתר דיוק מייללים נואשות, והשיירה עוברת. גם אם יש משהו כמעט מרשים באקרובטיקה הזאת, לא מדובר בהתעלמות אלגנטית. הפוליטיקה הישראלית משולה בימים אלה לחדר שעל רצפתו רובצות ארבע ממותות ענקיות, בשעה שכמעט כל השחקנים המרכזיים רוקדים ביניהן בחוסר חן על קצות האצבעות, במין מאמץ מיוזע - העיקר לא להחריד את המפלצות מרבצן ולא להעיר את השכנים.

היה זה דורון רוזנבלום שהמשיל כבר לפני כמה שנים את הכיבוש לפגר מצחין המונח במרתף החברה הישראלית, וכולם מסבים ממנו מבט ואוטמים חוטם. מאז כבר נמצא שימוש לכיבוש: עושים עליו סרטי תעודה עטורי תשבוחות ופרסים. בבחירות אסור לדבר עליו. ראש הממשלה משותק מאימת האלקטורט הימני, וממילא אין באמתחתו שום הצעה לפתרון. שותפיו החרדים יודעים שמעבר לקו הירוק קל לבנות למצביעיהם דיור בשפע ובזול. בעבור שלי יחימוביץ' הכיבוש ומחירו הינם "שיח ישן" ולא מעניין. אפילו ציפי לבני שמתמקדת בתחום המדיני, או יאיר לפיד, שמתעקש כביכול על קיום "משא ומתן" כתנאי סף קואליציוני, נזהרים מלהזכיר את הפגר בשמו. רק נפתלי בנט לפחות מציע משהו לגבי הכיבוש: להנציח אותו על ידי סיפוח רשמי של ההתנחלויות. חפשו אותם באינתיפאדה הבאה, או כשחמאס יעלה לשלטון גם בגדה המערבית.

על "האיום האיראני", או לחלופין איום התקיפה הישראלי באיראן, לא מדברים. מישהו יודע מה עמדתם של מנהיגי מפלגות ישראל בעניין, ערב ההליכה לקלפי? בנימין נתניהו רכב על הנושא קדנציה שלמה, ואז השתתק. שותפיו ויריביו מיישרים קו. בין אם הסוגיה ירדה כך לפתע מסדר היום הלאומי והעולמי, ובין אם היא פשוט מושתקת עד לדיון הוויסקי והסיגרים הסגור הבא - מדובר בסקנדל.

גם על תקציב הביטחון המנופח והשערורייתי, שהלך ותפח למרות קריסתם בשרשרת של כל האיומים היבשתיים האסטרטגיים שניצבו פעם מול ישראל, אף פוליטיקאי לא מעז לדבר ברצינות ולעומק. וכהמשך ישיר לכך, גם לא על תקציב המדינה הבא (זה שבגללו הוקדמו הבחירות!), שאמור להתמודד עם גירעון אדיר וצפוי לחולל עליית מחירים ומסים.

יחימוביץ' הציעה בכלל תוכנית כלכלית שמבוססת על הגדלת הוצאות המדינה ב-147 מיליארד שקלים. נתניהו כלל "לא בטוח שהגירעון ישפיע על האזרחים". לפיד שואל "איפה הכסף", אבל לא מציע מהיכן לקחת אותו. איש לא מערער כמובן על קדושת ההצטיידות בעוד ועוד מערכות "כיפת ברזל", על רכישת צוללות, על החזקת צבא יבשה גדול בסדיר ובמילואים, על מימון לימודים ודיור ומשכורות ונופש לאינספור קצינים ואנשי קבע, ואז הוצאתם לפנסיה בגיל 45. זה מחוץ לתחום. בדיוק כמו דיון מפוכח ואמיתי בעלותו הכספית האדירה של מבצע "עמוד ענן", ושילוב הנתון הזה במאזן אסטרטגי של רווח והפסד. תמיד אומרים על הפוליטיקה שהיא נשף מסיכות. אבל לבקש את אמון הציבור בלי לדבר אתו על שום דבר ממה שחשוב ובוער - זו כבר באמת חוצפה ישראלית.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו