בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה ששוודיה יכולה ללמוד מישראל

51תגובות

רבים בשמאל הישראלי רואים בשוודיה מקור להשראה, ובמידה רבה של צדק. אחרי הכל, מדובר במדינת רווחה אמיתית, עם עובדים מאורגנים, פערים חברתיים מצומצמים ומערכות בריאות וחינוך שמספקות את שירותיהן בחינם לכלל האזרחים. במקביל, שוודיה מצליחה לשמר גם את יתרונותיו של המערב הקפיטליסטי: יש בה שוק תחרותי, הקפדה על זכויות אדם והפרדה בין דת למדינה.

במאמרו בשבוע שעבר ("מבט מבחוץ", "הארץ" 10.1) הפנה גדעון לוי את תשומת הלב לעוד מעלה שוודית - הדיון הציבורי. לעומת תשדירי התעמולה הישראליים, שהם לדבריו רדודים, גזעניים ומלאים בהפחדות וחרחורי מלחמה, מערכות הבחירות בשוודיה הן גן עדן דמוקרטי. לוי צודק. בשוודיה המועמדים לכהן כשרים וכחברי פרלמנט יושבים זה מול זה בפאנלים שונים, ודנים בנושאים שעל סדר היום. אפילו ראש ממשלה מכהן המשתתף בעימות טלוויזיוני איננו מחזה נדיר. העימותים והראיונות בתקשורת הם ארוכים ופרטניים, והם עוסקים בפרטים הקטנים של הקיום היומיומי. במקום סיסמאות נבובות יש בהם דיוני עומק על מודלים שונים של תעסוקה, ועל נושאים כמו שיטות ההערכה בבתי הספר, מיחזור אשפה ואיכות הטיפול בבתי החולים.

זהו כאמור דיון על החיים האמיתיים, אבל הוא צבוע בצבעים רעיוניים. רעיונות, יש לומר, הם עדיין קונספט רלוונטי בפוליטיקה השוודית. הסוציאל-דמוקרטים עדיין שרים בכינוסיהם את האינטרנציונל, ובאתר המפלגה הליברלית מפנים את הגולשים לספריהם של אדם סמית וג'ון סטיוארט מיל. לא ממש החומרים שמהם עשוי השיח הפוליטי הישראלי.

ובכל זאת, יש לא מעט מן המשותף בין ישראל לשוודיה, בכל הנוגע לדיון הציבורי. לוי כותב על "הפחד השולט בתשדירים" ועל כך ש"הפוליטיקה כאן היא על הגדרה עצמית". לשוודים רבים זה יישמע מוכר מאוד. מפלגת "השוודים הדמוקרטים", מפלגת ימין פופוליסטית, שעברה לראשונה את אחוז החסימה בבחירות של 2010, זוכה לפופולריות בזכות פוליטיקה דומה המתבססת על פחד ממהגרים ושנאה לממסד. כיום יושבים עשרים מחבריה בפרלמנט (מתוך 349 מושבים).

מפלגת "השוודים הדמוקרטים", ששורשיה נטועים בתנועות פשיסטיות וניאו-נאציות, עברה אמנם תהליך התחדשות בשנים האחרונות כדי להפוך לייצוגית יותר, אבל לעתים קרובות מתגלים סדקים בתדמית החדשה. לפני כמה שבועות התפרסמו סרטונים שבהם נראים שלושה מבכירי המפלגה בקטטת שיכורים בשטוקהולם, כשהם צועקים קללות גזעניות ומניפים מוטות ברזל. זו איננה התקרית הראשונה שהמפלגה מסתבכת בה, ומעניין לציין, שעל פי הסקרים התמיכה בה רק עולה בהתמדה והיא כבר הרביעית בגודלה בשוודיה, עם קרוב ל 10% תמיכה.

נכון, חברי מפלגת "השוודים הדמוקרטים" פחות קיצונים מהימין הקיצוני בישראל. הרטוריקה שלהם נשמעת יותר כמו זו של "ישראל ביתנו" מאשר זו של "עוצמה לישראל". מעבר לכך, סביר להניח שהם לא יזכו לשבת בממשלה הואיל ושאר המפלגות מסרבות לשתף אתם פעולה. אבל יש בכל זאת מה ללמוד מהדוגמה השוודית: ראשית, מתברר ששימוש בפחד ובשנאת האחר אינו מחלה ישראלית בלבד. הישראלים אינם גזענים יותר או פחות מהאירופים מכורח אופיים או טבעם. הסירו את שכבות החינוך, התרבות והרווחה מכל חברה מערבית נאורה, ותמצאו תחתיהן את הקסנופוביה והאלימות ששלטו בהן בעבר. "השוודים הדמוקרטים" ומפלגות ימין לאומניות אחרות באירופה הן רק קצה הקרחון.

שנית, החברה השוודית מצאה בעבר דרך חיובית להתמודד עם הפליטים ומהגרי העבודה שהגיעו אליה. בניגוד לשיטה הנהוגה בישראל, הכוללת פנייה לפחדים הקמאיים ביותר, הקמת גדרות ומדיניות של גירושים ואפליה, מדינת הרווחה השוודית השקיעה סכומי עתק בהכשרה מקצועית, בדיור ציבורי, בהוראת השפה, ביצירת מקומות עבודה, ובחינוך ורווחה. היא התייחסה למהגרים כחלק מהפתרון ולא כחלק מהבעיה, ובתמורה קיבלה חברה חזקה, מגוונת ופרודוקטיבית יותר. המהגרים לא איימו על השוודים, הם נהפכו לחלק מהם. אולם בשנים האחרונות כל זה משתנה.

מאז 2006 שולטת בשוודיה קואליציית מרכז-ימין, המכרסמת במודל הסוציאל-דמוקרטי שנבנה בה במשך עשרות שנים. במקביל עולה כוחו של הימין הקיצוני מצד אחד, ומתחזקות מגמות בדלניות ואלימות בקרב המהגרים מצד שני. "המוסלמים משתלטים על אירופה", נוהגים ללהג טוקבקיסטים ישראלים בלא מעט שמחה לאיד. אך לאמיתו של דבר המוסלמים הם לא הבעיה, הם רק הסימפטום. כאשר ההשקעה הכלכלית האדירה בהקמת חברת רווחה רב-תרבותית מוחלפת בשיטות של שוק חופשי, אין פלא שהחברה מתפלגת לקבוצות עוינות, הנלחמות זו בזו.

אין ספק, לוי צודק. אכן יש לישראל הרבה מה ללמוד מהדיון הציבורי השוודי. אבל גם ההיפך נכון. יש לשוודים הרבה מה ללמוד מהמתרחש בישראל. אם מדינת הרווחה שלהם תחוסל כפי שחוסלה זו הישראלית בעקבות עלייתו הפוליטית של הימין, ייתכן שגם הם "יזכו" בחברי פרלמנט גזענים, בפוליטיקה של זהויות ואפילו בתשדירי בחירות שטחיים ומחרחרי מלחמה.

הכותב הוא עיתונאי ישראלי המתגורר לסירוגין בשוודיה ובישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו