בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דרדרת הבינה? עדיף אלצהיימר

94תגובות

באחרונה התבשרנו כי הוועדה למונחי רפואה באקדמיה ללשון העברית שוקלת לתת שם עברי למחלת האלצהיימר (בין המונחים שנדונו היו: דרדרת הבינה, אבדנת, פחת בינה, נסגת, דעכת, וחדלת). חוששני כי במקרה זה האקדמיה הרחיקה לכת לא רק בדמיון - בנותנה שמות ציוריים ותיאוריים לסימני המחלה - אלא גם בניסיונה להקנות מינוח עברי במקום שאיננו ראוי.

אלצהיימר איננו שם לועזי למחלה, אלא שמו של הרופא הגרמני - אלואיס אלצהיימר - אשר בתחילת המאה ה‑20 תיאר את המחלה בחולה בת 51 בשם אוגוסטה דטר, שסבלה מתסמונת שלוותה בין היתר בהפרעה בזיכרון קצר הטווח. עם מותה של החולה, איפיין ד"ר אלצהיימר גם את השינויים הפתולוגיים שאירעו במוחה, ובהם היווצרות של סיבים ומוקדי ניוון, והידקקות של קליפת המוח - שינויים שמהווים סימני אבחון למחלה עד היום. חושבני כי אפילו כבודה של השפה העברית איננו מצדיק את שלילת שמו של הרופא-חוקר אשר תיאר את המחלה לראשונה, ואשר על שמו ולכבודו היא נקראת.

בשל אמצעי האבחנה המעטים (צילום הרנטגן למשל הוכנס לשימוש רק בתחילת המאה ה‑20 וגם הוא קרוי על שם ממציאו - חתן פרס נובל הראשון לפיסיקה, וילהלם קונרד רנטגן) והמחקר במדעי החיים והרפואה, שהיה אך בראשית צמיחתו, מספר התסמונות שתוארו בספרי הרפואה של המאה ה‑19 ותחילתה של המאה ה‑20 היה דל, ולא ניתן היה להעביר קווי אבחנה בין תסמונות שדמו זו לזו. היו אלו רופאים חדי עין, ובמיוחד בני האסכולה הגרמנית והאנגלית, ששמו לב אצל חוליהם למחלות שלא היו ידועות עד אז, ותיארו אותן לפרטים. הם היו חלוצים במובנה העמוק של המלה, שכן תיאוריהם יצרו את הבסיס לרפואה המתקדמת, שבה המחלות מיוחסות להפרעות במערכות הגוף כמו הלב וצינורות הדם, המוח, הכליות, הריאות, מערכת העיכול והמערכת החיסונית. מאות רבות של מחלות - תורשתיות ונרכשות, ידועות יותר וידועות פחות - נקראות על שם ולכבוד אלה שתיארו אותן לראשונה.

כך, למשל, מחלת הפרקינסון קרויה על שם הרופא האנגלי ג'יימס פרקינסון, אשר תיאר את המקרה הראשון של המחלה - שהוא קרא לה השיתוק המלווה ברעד - כבר בשנת 1817. הרופא האנגלי תומס הודג'קין תיאר לראשונה בשנת 1832 את המחלה הממאירה של בלוטות הלימפה הקרויה על שמו. הוא ליווה את סר משה מונטיפיורי במסעו לארץ, מת מדיזנטריה בשנת 1886, ונקבר בבית הקברות הפרוטסטנטי ביפו.

מחלות רבות האופייניות ליהודים אשכנזים תוארו גם הן על ידי רופאים חדי עין ונקראו על שמם. כך מחלת טיי זקס, אשר תוארה לקראת סוף המאה ה‑19 על ידי רופא עיניים בריטי בשם וורן טיי, שתיאר שינוי אופייני בעיניים של החולה, ונוירולוג אמריקאי בשם ברנרד זקס, אשר תיאר את השינויים התאיים המתרחשים במחלה ושם לב לנפיצותה אצל יהודים אשכנזים יוצאי מזרח אירופה.

גם לישראלים חלק במילון שמות המחלות. מבחן אשהיים-צונדק לגילוי מוקדם של הריון, המבוסס על נוכחות הורמוני מין נקביים בשתן האשה ההרה, תואר ב‑1928 על ידי שני הרופאים היהודים-גרמנים שמואל-סלמר אשהיים וברנרד צונדק. צונדק, שפוטר מעבודתו בברלין עם עליית הנאצים לשלטון ב‑1933, עלה לארץ ב‑1934 והיה למנהל המחלקה הגינקולוגית בבית החולים הדסה בירושלים.

ואחרונה - תסמונת הגמדות על שם לרון, הקרויה על שם המגלה שלה, הפרופ' צבי לרון מאוניברסיטת תל אביב, תוארה בשנת 1966 על ידיו ועל ידי Pertzelan ו-Mannheimer. חולי תסמונת לרון אינם מגיבים לטיפול בהורמון הגדילה, שכן המחלה איננה נגרמת כמו רוב תסמונות אי-הגדילה בשל חסר בו, אלא בשל שינוי גנטי (מוטציה) בקולטן להורמון, שגורם לו שלא להגיב להורמון המצוי דווקא בשפע.

היו אלו דוגמאות מעטות מתוך מאות רבות של מחלות, שנקראו על שמם ולכבודם של מגליהן. לא יעלה על הדעת לשנות מינוח זה כשם שלא יעלה על הדעת לשנות את שמם של מקומות ואתרים הקרויים על שם מגליהם: מצרי מגלן למשל - הקרויים על שמו של חוקר הימים והיבשות הפורטוגלי שעבר בהם לראשונה במאה ה‑16. ומה לגבי רחוב פינסקר, או המלך ג'ורג', האם ניתן גם למנהיגים אלה שמות משפחה עבריים?

השפה העברית חשובה, אך כבודם של המגלים והממציאים ושמותיהם קודמים לה. כשלעצמי, אינני מתכוון לשנות את שם משפחתי שהוא המורשת החיה של אבי שאותה אני נושא יום יום עמי, ומן הסתם לא אציע גם לשנות את שמו של ממציא הדינמיט, אלפרד נובל, שאני נושא בגאווה לא מוסתרת פרס חשוב על שמו.

הכותב הוא חתן פרס נובל בכימיה, ופרופסור בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו