בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אוניברסיטה באריאל: עובדה

58תגובות

הודעת אלוף פיקוד המרכז על הכרתו במרכז האוניברסיטאי באריאל שבשומרון כאוניברסיטה הניבה ב"הארץ", ולא רק בו, גל מאמרים מלאי ארס, שטנה והסתה נגד האוניברסיטה, בהיותה "אוניברסיטת הכיבוש", אות ומופת לגיאות הפשיזם בעמנו, המקים אוניברסיטה בחסות הצבא בניגוד למקובל באקדמיה האזרחית, החופשית.

אילו נכתבו מאמרים אלה בידי עיתונאים ופוליטיקאים שידם קלה על המקלדת, לא הייתי טורח להגיב, בהיותי משוכנע שיום יבוא וייווכחו (גם אם לא בהכרח יודו) בטעויותיהם (כזכור, מנחם בגין, שנחזה בעבר בעיני רבים בציבור כגדול הפשיסטים הישראלים, נחשב כיום כגדול הדמוקרטים מבין ראשי הממשלה). אבל הואיל ומאמרים אלה נכתבים בידי פרופסורים ואקדמאים האמונים, לדבריהם, על טוהר המידות, כבוד האדם (גם בהיותו יריב ואויב), המחקר והאמת, ונחזים בעיני הציבור כיודעי דבר ומביני עניין, ומתברר שהם, הכותבים, עוצמים את עיניהם ומתעלמים מהעובדות ומהסיבה האמיתית המחייבת את אוניברסיטת אריאל להזדקק להכרה של אלוף הפיקוד - אין מנוס מהצגת העובדות לאשורן.

בית המשפט העליון בפסיקותיו הכיר, לצערי, באפשרות שאין הכרח באמת אחת. לדעתו, בעולם המשפטי יכולות להתקיים, זו בצד זו, שתי אמיתות, "אמת עובדתית" ו"אמת משפטית". לענייננו, "האמת העובדתית" היא, שאוניברסיטת אריאל היא אוניברסיטה נוספת במדינת ישראל. אך "האמת המשפטית" היא, שאוניברסיטת אריאל, הנמצאת בשומרון, איננה במדינת ישראל אלא מחוץ למדינה (ב"חוץ לארץ").

"האמת העובדתית" היא, שאוניברסיטת אריאל יושבת בתחום שליטת ממשלת ישראל, וכל הנעשה בה ובמקום מושבה הוא חלק בלתי נפרד מהנעשה במדינת ישראל. אבל "האמת המשפטית" היא, שהריבון בשומרון הוא אלוף הפיקוד ולא ממשלת ישראל. "האמת העובדתית", שאף "האמת המשפטית" איננה יכולה לגבור עליה, היא, שהריבון בשומרון איננו ריבון, שהרי הוא כפוף לכפופים לממשלת ישראל, ואין לו תקציב עצמאי לנעשה בתחום שיפוטו ולא קופה משלו.

העובדות הפשוטות הן, שמלכתחילה נכון היה להכיר כדין בכל ההליכים של התפתחות ההשכלה הגבוהה בעיר אריאל (ולא רק בה) כחלק בלתי נפרד של ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל. אבל המועצה להשכלה גבוהה, מסיבות פוליטיות שהשפיעו על הרכבה ועמדותיה, התנערה מנשיאה באחריות להתפתחות ההשכלה הגבוהה באריאל (ובכל ההתנחלויות) ומשכה את ידה ממנה בטענה, שהיתה מקובלת על היועץ המשפטי, שסמכותה חלה רק בתחומי המדינה ולא מעבר לקו הירוק.

לכן החסר התמלא על ידי "הריבון המקומי" - הוא אלוף הפיקוד - שהקים את המועצה להשכלה גבוהה ביהודה והשומרון (מל"ג יו"ש), שחברים בה פרופסורים (לרבות חתן פרס נובל) שהינם או היו חברים במל"ג ישראל.

משמצאה מל"ג יו"ש, אחרי מעקב של שנים, כי ראוי מוסד חינוכי זה להכרה כאוניברסיטה, פירסמה את החלטתה. הריבון המקומי, אלוף הפיקוד, אחרי שקיבל את חוות הדעת המשפטיות ואת ברכת ממשלת ישראל, כיבד את ההחלטה והודיע על הכרתו באוניברסיטה. אילו הסכימה מל"ג ישראל לפרוש את חסותה על ההשכלה הגבוהה בכל שטחי ההתיישבות הישראלית בארץ ישראל, לא היה צורך בחתימת אלוף הפיקוד (שדינה למעשה כדין חתימת ממשלת ישראל) על ההכרה באוניברסיטת אריאל.

"האמת העובדתית", שלא תמיד מצטיירת נכונה בתקשורת, היא, שאוניברסיטת אריאל לא קמה כתוצאה של החלטת הממשלה (מל"ג או אלוף הפיקוד) על הקמת אוניברסיטה (כמו ההחלטה על הקמת אוניברסיטה בגליל). מלכתחילה היו קבוצות לימוד של מתנחלים צמאי דעת, שהפכו לפני כ-30 שנה למכללה האקדמית יהודה ושומרון, בחסות אוניברסיטת בר אילן. המכללה התפתחה למוסד עצמאי להשכלה גבוהה ולמחקר, שתוארו היה "המרכז האוניברסיטאי". מרכז זה התקדם, תחת עינה הפקוחה במשך שנים של מל"ג יו"ש, לאוניברסיטת מחקר.

ההבדל בין הכרה במוסד קיים להשכלה גבוהה, שביקש וקיבל הכרה כאוניברסיטה, לבין החלטה להקים יש מאין אוניברסיטה (כזאת הצפויה בגליל) הוא כהבדל בין החלטה להביא ילד לעולם לבין הכרה בילד שגדל ובגר, כאדם וכאזרח, על כל ההוצאות והתוצאות הכרוכות בכך. אוניברסיטת אריאל היא עובדה קיימת. לא להחלטה על הקמתה היא נזקקה, אלא להכרה דה-יורה בהיותה בוגרת דה פאקטו.

לכן, יבקרו המלומדים השונאים את ההתיישבות באריאל את טיב ההוראה והמחקר באוניברסיטה כהבנתם (רצוי אחרי בדיקת העובדות), ומוטב שיקדימו לביקורתם ביקור במחלקותיה (שאליהן אני מזמינם), ואל ימהרו לפגוע לשווא בכבודם, מעמדם והשכלתם של כ-12 אלף סטודנטים (יהודים וערבים) הלומדים בה, ושל מאות המרצים והחוקרים המלמדים בה, כאילו אין ממש בלימודיהם ובמחקריהם.

הכותב הוא שופט בדימוס וחבר הוועד המנהל של אוניברסיטת אריאל בשומרון
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו