בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

באנו ללוד כדי לבנותה

17תגובות

זה היה לפני כמעט תשע שנים, בדירת ארבעה חדרים בפתח תקוה. אני ואשתי, בשיחה על כוס קפה. אני סטודנט לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית, היא אשת היי טק. זוג צעיר עם שני ילדים ואחד בדרך, במסלול העולה ל"מעמד הביניים". הרהרנו יחד על חיים שיש בהם גם תרומה וגם חיבור לארץ ולעם.

חבר באוניברסיטה סיפר לי על לוד. אני יליד הארץ, ביקרתי לא פעם בשדה התעופה הסמוך, צברתי שעות רבות על הכבישים שמסביב לעיר, אבל האמת, אמרתי לו באי נוחות, אף פעם לא הייתי בפנים, ובראשי התרוצצו מחשבות מאיימות על פשע, עוני והזנחה. אז אולי תקפצו? הוא אמר, חברה מעולים, אווירה טובה. כך מצאנו את עצמנו בלוד.

מדהים איך הזמן רץ. הספקנו לא מעט. היום יש לנו חמישה ילדים. אני פסיכולוג קליני, סיימתי גם דוקטורט, אשתי כמעט סיימה תואר שני, והבת הגדולה שלנו סיימה בית ספר יסודי. את הכל עשינו בלוד.

בעיר שנהפכה לשק החבטות של המדינה, אנחנו ועוד 300 משפחות כמונו בחרנו לחיות את חיינו, לגדל את ילדינו, לקיים חיי קהילה תוססים, לחבור לתושבי העיר בתחומי החינוך, הרווחה, התרבות והפנאי, ולסייע ככל שניתן על מנת להצעיד אותה קדימה. קוראים לנו "גרעין תורני לוד". כמעט עשרים שנה שהגרעין פה, בראשיתו מנה שתי משפחות, הצפי לשנתיים הקרובות - 800.

בשורות הבאות רציתי לספר מעט על מה שאנחנו - מי שמכונים בכתבתו של גדעון לוי, מתנחלים שמטרתם לנשל את ערביי לוד ("יש"ע זה כאן, בלוד", "הארץ" 7.1) - עושים בעיר באמת.

ובכן, כך זה עובד: אנשים עוזבים את לוד? חברי הגרעין קונים דירות בכל רחבי העיר, והתושבים הוותיקים נשארים ואפילו חוזרים. יזמים וקבלנים לא בונים בלוד? הגרעין התורני מקים שכונה, והנה יזמים מגלים לפתע את הפוטנציאל הכלכלי בעיר, והיום נבנים בה פרויקטים חדשים לכלל הציבור. בעיות של פשיעה? הגרעין התורני יוזם יחד עם משטרת ישראל הקמת סיירת אופניים של המשמר האזרחי לחיזוק הביטחון, שבה נוטלים חלק תושבים ותיקים וחדשים.

חברת המתנ"סים בעיר קרסה? הגרעין התורני מפעיל כמעט ללא תמיכה ציבורית, בוודאי לא של עיריית לוד, את מתנ"ס דנוור, והופך אותו למתנ"ס הגדול והפעיל ביותר בעיר, בעבור כל תושביה. 400 ילדים מכל המגזרים משתתפים בחוגים הפועלים בו. אין מנהיגות מקומית? חברי הגרעין משתלבים בחיי הציבור בעיר, בתפקידים בכירים בעירייה, מקימים ונוטלים חלק בפורומים עירוניים לטובת כלל תושביה. בעיות רווחה? הגרעין התורני מייסד ארגוני סיוע חברתי, מקים מעונות יום, מפעיל קייטנות ופעילויות בלתי פורמליות לכלל התושבים.

כל זאת ועוד ועוד, אנחנו עושים כבר יותר מעשור, בשקט, ברוח טובה ובאהבה, בלי ליווי תקשורתי, כמעט בלי תקציבים ציבוריים ועירוניים, ובלי להתנצל - מתוך ציונות המחוברת לשורשינו היהודיים.

אנחנו לא לבד. לשמחתנו בשנים האחרונות החלו עוד יחידים וקבוצות מכלל החברה הישראלית להבין את הפוטנציאל האדיר של העיר שלנו. אנחנו שמחים על כך ומקבלים את פניהם בברכה. אנו יודעים כי העיר לוד זקוקה לאוכלוסייה חזקה. העיר לוד זקוקה לתושבים שומרי חוק, בעלי השכלה, לאנשים עובדים בעלי הכנסה, על מנת לחזק את מעמדם של התושבים כולם - יהודים וערבים כאחד. העיר לוד צריכה גם תושבים יהודים על מנת לשמר את צביונה היהודי ולחזק את התושבים היהודים שנשארו בעיר ומאמינים בה, כמובן מבלי לפגוע ומבלי לגרש איש.

אנחנו כאן בשביל זה, ולא נלך גם אם יש מי שהציונות שלנו פוגעת ברגשותיו או שהכיפות על ראשינו מפריעות לו.

כשהגדרתי פעם באוזני כתב כלכלי מאחד העיתונים את חברי הגרעין כ"מעמד ביניים ערכי", הוא צחק בטלפון ואמר "אין דבר כזה". אז זהו, שיש דבר כזה, וקוראים לו הגרעין התורני בלוד. אנחנו אזרחים טובים, אנחנו ציונים, אנחנו דתיים ואנחנו מאמינים בעיר הזאת ובעתידה.

ד"ר שפיר הוא יו"ר הגרעין התורני לוד, פסיכולוג קליני וחוקר במרכז לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו